הכי טוב זה להתקשר אליי או לשלוח הודעה, כדי לקבל הדרכה אישית
כאשר אני נמצא עם אדם שחווה חוויה קשה תחת חומרים פסיכדליים, אני פועל לפי ארבעת העקרונות של
MAPS (Mutlidisciplinary Association for Psychedelic Studies). אם יש לכם 20 דקות, כדאי לראות את הסרט שלהם (באנגלית – יש כתוביות סבירות).
- להעניק מרחב בטוח – קודם כל לדאוג לשלומו הפיזי של האדם, לוודא שאין סכנה בריאותית, בטיחותית או אחרת. אם יש חשש לביטחונו או בריאותו – זה קודם לכל השאר. מדלקה קשה אפשר להשתקם (אפילו בקלות עם העזרה הנכונה) – ממוות לא. מי שמהסס, כי הוא מפחד מהחוק – עלול להסתבך קשה יותר. אם הוא חושב שרודפים אחריו, צופים בו או מסתכלים עליו, צריך לקחת אותו למקום בו ירגיש בטוח יותר. חשוב יותר שתתפוס את המקום של אחד ששמר על השפיות ושתשחרר אותו מהצורך לשמור על עצמו.
- יושבים, לא מדריכים – התוכן של חוויה פסיכדלית מורכב מגורמים רבים מאוד, חלקם פנימיים וחלקם חיצוניים, וטבעה של חוויה פסיכדלית הוא חוסר היכולת לשלוט בחוויה. זה נכון עוד יותר לגבי היכולת לשלוט בחוויה של מישהו אחר. כל ניסיון לכוון את החוויה או לקבוע מה יהיה, עלול לגרום לתסכול רב אצל שניכם. המטפלים המנוסים ביותר (גם מלפני האיסור וגם עכשיו) – כולם מספרים שמה שקורה זה מה שצריך לקרות, ותפקידנו ברגעים הקשים להיות שם בשביל האדם.
- מדובבים, לא מרגיעים – התגובה הטבעית ביותר היא לנסות להרגיע אדם נסער. אנחנו כן צריכים להרגיע אותו, ולומר לו שהוא לא בסכנה ושאנחנו שומרים עליו, אבל כל ניסיון לשכנע אותו שדברים אינם כמו שהוא חווה, עלול לפגוע בקשר. צריך לכבד כל רגש שעולה, כולל הקשים. בדרך כלל הסיבה לרגש (עצב/כעס/פחד) לא תהיה משהו שקורה שם, ולא באמת תוכל להעלים אותה. אבל כשאנשים מדברים על מה הם חווים, הם מצליחים לעשות לעצמם סדר בראש. אפשר לשואל שאלות שהתשובות עליהן פשוטות או אפילו רק להגיד “אני מבין” או “אני לא מבין” – ולתת לאדם לדבר.
- קשה זה לא תמיד רע – לכולנו היו חוויות קשות שלימדו אותנו דברים חשובים והראו לנו כוחות. החוויה תחת השפעת פסיכדליים נשארת גם אחר כך. כאשר אנחנו מאפשרים לאדם תחת פסיכדליים להבין ולפתור את המצוקה (וזה מה שקורה שנצמדים לעקרונות אלו), לרוב הוא פותר בעיה שגם מפריעה ביום-יום.
ואם לא עשית זאת, צור איתי קשר – אתה לא חייב להתמודד לבד.