בקצרה – למי לפנות
|
אם אתם חוששים שקרוב משפחה או חבר נפגע נפשית כתוצאה מצריכת סמים (או חוויה קיצונית אחרת) במהלך טיול בהודו, אני בטוח שאתם מחפשים תשובות מעשיות, קצרות ולעניין. בהמשך אפנה למקורות מפורטים ולחומר רקע. אתם גם מאוד מוזמנים להתקשר (052-7010039) במקום לקרוא.
כל מקרה לגופו והטיפול המתאים ביותר תלוי בעיקר ברקע ומצב הנפשי לפני פרוץ המשבר, כמה זמן עבר מאז המשבר ואופי הקשר עם הסובבים אותו ומשפחה, אבל ברוב המכריע של המקרים הפתרון הטוב ביותר הוא חזרה לארץ לטיפול בכפר איזון או מקום דומה לו.
השאלה היא איך הוא חוזר?
גם במקרים בהם החזרה הביתה מיוחלת (אלו שחווים סבל או פחד נוטים רצות לחזור), היא לא פשוטה. יש נסיעות ארוכות בהן צריך לשבת בשקט (אוטובוס, טיסה וכד’), יש בעלי סמכות, לפעמים עם מבטים לא חברותיים, שצריכים לאשר את המעבר (פקידי הגירה, אנשי בטחון וכד’) ועוד דברים שיכולים להיות מאוד מפחידים לאנשים שמאמינים שקורה משהו סביבם (פרנויה וכד’) או בהתקף מאני בו הם לא מסוגלים להיות רגועים.
לפעמים הוא לא רוצה לחזור. אולי הוא מרגיש שקורה משהו טוב (הוא גילה כוחות בהם שולט במתרחש בייקום וכד’) או שקשה לו לוותר על המשך הטיול. במקרים כאלו קשה לשכנע מישהו לעלות על טיסה.
מישהו צריך להביא אותו אבל מי?
אין ספק שוויתיקי התחום עם הנסיון הרב ביותר הם מגנוס חילוץ והצלה. בעשרות השנים הם החזירו מאות (אולי אלפי) מטיילים במצבים אלו מהודו. זה יקר, אבל יעיל ומקצועי (בדרך כלל בארץ תוך ימים ספורים). לפעמים הביטוחים מכסים את זה או שכסף אינו מחסום למשפחה בהצלת נפשו של הבן.
ד”ר מורן שגיב וצוותה גם מחלצים מטיילים. היא עבדה שנים עם חיליק והשתתפה במאות חילוצים בעצמה. היא פסיכיאטרית ומשמעות הדבר, יכולה, על פי חוק, להעניק תרופות מרגיעות.
אם ברשותכם, או בכיסוי הביטו היכולת לגייס איש מקצוע, אני בדרך כלל ממליץ לעשות זאת!
לפעמים, מסיבות כלכליות או רגישות, המשפחה אינה יכולה או מוכנה לגייס מחלץ מקצועי ומחליטה להחזיר בכוחות עצמה
אם זאת הכוונה שלכם, צרו איתי קשר כי זה הרבה יותר מורכב ממה שחושבים. במהלך חמש השנים בהן הפעלתי את “הפינה שלנו בהודו” ראיתי צעירים רבים שהזדקקו לפינוי, כולל רבים שחולצו ע”י בני משפחה. לרוב הגיעו בני המשפחה עם “פנטזיה” שהצעיר יראה אותם, יזהה אותם, יבין שמצבו קשה כל כך ויחליט פשוט לחזור; שהם יכול להפעיל סמכות הורית והבן יעשה כמבוקשם או שכמה ימים בני המשפחה “יאפס” אותו. זה קורה, אבל זה נדיר מאוד מאוד.
בדרך כלל (גם בעזרת מי שטיפל בו שם) לוקח ימים להתחבר למה שקורה, עוד כמה ימים לקבל החלטה ואז להתחיל לעשות סידורים. וזה אומר עוד שבוע פלוס עד ההגעה לטיפול (וכנראה שכמה מהר מגיעים לטיפול חשוב יותר מאשר הדרך בה הגיעו לטיפול – משיחות עם צוות כפר איזון).
אני יכול
- לעזור לכם להבין למה אתם נכנסים ולמה לצפות
- לעזור לכם להתכונן טוב יותר – לפעמים אפילו בסידורים טכניים כמו מגורים ואיך להגיע לשם
- לפעמים אני יכול אפילו ללוות אתכם להודו ובחזרה לעזור בכל ההתמודדויות שיעמדו בפניכם, מעשיים ונפשיים.
אתם לא לבד. אלפי משפחות ישראליות היו במצב הזה כבר שלושה עשורים (ויותר). אפשר ליצור איתי קשר בטלפון, בפייסבוק, ודרך האתר הזה (הכי טוב המעטפה הכחולה שם בצד).
עוד על אותו הנושא מהאתר שלי:
להמשך קריאה
להמשך קריאה
להמשך קריאה
להמשך קריאה
להמשך קריאה
להמשך קריאה
להמשך קריאה
כדאי גם לקרוא מה שבאתרים האלו:
באתר של ד”ר שגיב יש גם מאמר מעתונות וגם מאמר מקצועי
אתה חייב להתחבר על מנת להגיב