לאחרונה התחדש המחקר האנושי עם הזיות קלאסיות (פסיכדליות). מאמר זה דן תחילה בקצרה בהיסטוריה הייחודית של מחקרי הזיות אנושיים, ולאחר מכן סוקר את הסיכונים של ניהול הזיות ואמצעי הגנה למזעור סיכונים אלה. למרות שהזיות הן יחסית פיזיולוגיות בטוחות ואינן נחשבות לתרופות של תלות, מתןן כרוך בסיכונים פסיכולוגיים ייחודיים. הסיכון הסביר ביותר הוא מצוקה מוחלטת במהלך פעולות סמים (“טיול רע”), מה שעלול להוביל להתנהגות שעלולה להיות מסוכנת כמו יציאה מאתר המחקר. פחות נפוצים הן פסיכוזות ממושכות המופעלות על ידי הזיות. אמצעי הגנה מפני סיכונים אלה כוללים הדרת מתנדבים עם היסטוריה אישית או משפחתית של הפרעות פסיכוטיות או הפרעות פסיכיאטריות חמורות אחרות, יצירת אמון והקשר בין צגי המפגשים להתנדבות לפני הפגישה, הכנה מתנדבת מדוקדקת, סביבת הפגישה הפיזית הבטוחה ותמיכה בין אישית מצד לפחות שני מסכי מחקר במהלך הפגישה. החוקרים צריכים לחקור את הפרעת התפיסה המתמשכת בהזיה יחסית נדירה במגע מעקב. תגובות לוואי מתמשכות הן נדירות כאשר נערכים מחקרים על פי הנחיות אלה. מחקר לא חוקי עלול לסכן את בטיחות המשתתפים ומחקר עתידי. עם זאת, מחקר שנערך בקפידה עשוי ליידע את הטיפול בהפרעות פסיכיאטריות ועלול להוביל להתקדמות במדע הבסיסי.
MW Johnson, WA Richards and RR Griffiths Human hallucinogen research: guidelines for safety J Psychopharmacol 2008; 22; 603 originally published online Jul 1, 2008; DOI: 10.1177/0269881108093587
Source: Human Hallucinogen Research: Guidelines for Safety
עוד משאבים אודות חומרים פסיכדליים
