מה הקטע? קנאביס מרגיע ועכשיו זמן לחוץ
קנאביס הוא ידיד קרוב למאוד מהישראלים. לחלק מאיתנו, הוא אף יותר – מלווה, מטפל, איתנו מהבוקר ועד הלילה, ועוד. לאחרים, הוא ידיד שכיף להיות איתו מדי פעם. אך כמו כל ידיד, גם לקנאביס יש את הפנים הפולשניות שלו. מה הכוונה? לקנאביס, להבדיל מרוב התרופות המוכרות, יכולות להיות מגוון רחב של השפעות. הוא יכול להרגיע, הוא יכול להעיר, הוא יכול לשחרר, הוא יכול להלחיץ.
כאשר מסתכלים על חלוקת החומרים (תרופות וסמים, יחד) לפי ההשפעה, קנאביס נמצא באמצע – לא בגלל שאין לו השפעה, אלא כי ההשפעה יכולה ללכת לכל כיוון. לדעתי יגלו שזה בגלל שקנאביס פועל על מערכת חדשה ופחות מוכרת – מערכת האנדוקנבינואידית – מערכת שכנראה אחראית על איזון במערכות השונות בגוף.
בדרך כלל אנשים לומדים “לכוון” את ההשפעה ע”י שליטה במינונים, בחירת הנסיבות ועוד. לעתים קרובות אני שומע “כן, היו לי כאלו חוויות כשהתחלתי”.
למה (לדעתי) זה לא עניין של זנים
זה מזעזע כמה מעט ידוע על ההבדלים בין הזנים והתאמת כל זן לכל מצב. מה כן חשוב לזכור הוא שבמשך חמישים השנים האחרונות (או מאז שנות השישים ועד להמצאת המושג “קנאביס רפואי”), “קנאביס” עבר הכלאות ע”מ לחזק את התכונות הרצויות בקרב מי שצרך קנאביס בתקופה הזאת – אנשים שחיפשו להתמסטל. כמעט ולא נשארו זנים “טהורים”, זהים שהתפתחו באופן טבעי באזור מסוים. העבירו זרעים לכל פינות התבל כדי “לשבח” את הצמחים המקומיים וכמעט כל מה שניתן לקנות היום בשוק עבר דורות רבות של הכלאות להגביר השפעה כזאת או אחרת.
מה שאני כותב כאן הוא סיכום של סיכום של הפשטה של מעט מידע – הוא אינו מדוייק ומוצג לתת מושג כללי.
זה לא שאלה של THC/CBD?
כבר גילו מעל מאתיים קנאבינואידים, ו-THC ו-CBD רק שניים מהם – ואנחנו יודעים קצת על THC ואיך הוא פועל והרבה פחות על CBD. אנחנו עוד לא התחלנו באמת להבין את הצמח.
- THC – THC כנראה אחראי על ה”סטלה” – ההשפעה הפסיכואקטיבית. ב”טבע”, בזנים מקוריים יש אחוזים בודדים של THC. לצמחים בשנות ה-98 היה 4% THC בממוצע, אך היום יש מעל 20% בפרחים הרפואיים (אגב, הגברת ה-THC באה על חשבון חומרים אחרים שההשפעה שלהם עדיין לא ידועה).
- CBD – CBD נראה יותר כמו “תיקון” או “אנטגוניסט” (כנגד חרדה, כנגד דלקת וכן הלאה). כש-CBD עובד, תרגום יכול להיות “פחות רע” (פחות חרד, וכו’) – ההבדל הדק בין “פחות חרד” לבין “רגוע”. לדעתי, CBD מאוד חשוב כאשר נדרש איזון.
- CBN – גם פחות ידוע על CBN, אך נראה שהוא יכול לסייע בשינה.
סאטיבה לבילוי ואינדיקה להירגע, לא?
“סאטיבה” ו”אינדיקה” הן סיוונים מהסוף של המאה ה-19 של בוטנאים שהניחו שהצמח הנמוך עם עלים רחבים (אינדיקה) צריך להיות זן נפרד מאלה הגבוהים עם עלים צרים (סאטיבה). אולי היו הבדלים בהשפעות בין הזנים המקוריים שבדקו אז, וכיום הכלאות וההשפעה האנושית על גנטיקת הצמח הביאו את הכלאות הזוגזגות במערכת הגנטיקה של הצמח. אפשר לומר שרוב הסאטיבות “מגבירות מרץ” או “עובדים על הראש”, והאינדיקות נוטות להרגיע (או “מדביקות” אל הספה). אך קשה לראות בבדיקות מעבדה, ומעט מאוד מהצרכנים מסוגלים להבחין אם זה סאטיבה או אינדיקה מתוך החוויה. אני ממליץ לקחת את הנושא בזהירות.
ומה עם הטרפנים?
הטרפנים מעניקים את הריח – ואנו לא מבינים באמת את הקשר בין ריח ורגש (למעט בריחות חזקים מסוימים). כפי שעומד עכשיו, אנו עדיין לא מבינים את תחום הטרפנים, אך הם חשובים מאוד בהשפעה.
מה שלמדתי בשנים שלי במרחבים בטוחים ומזעור נזקים (“אנשים טובים” ו”הפינה שלנו בהודו”) ומאז אני מטפל בעזרת קנאביס (טפב”ק), אני לא רק רואה הרבה יותר את “הצד הפסיכדלי” של קנאביס, אבל שקנאביס יכול גם להיות “non-specific amplifiers”, כפי שסטן גרוף (אב הטיפול ב-LSD ועוד) תיאר חומרים פסיכדליים – חומרים שמגבירים את הקיים בנפש האדם והסביבה שלו. הכללים לגבי חומרים פסיכדליים נכונים גם לגבי קנאביס – ההשפעה של גורמים חוץ-פרמקולוגיים (הסט והסטינג) בעיקר מכריעים את אופי וטיב החוויה.
מה זה סט וסטינג ומה זה רלוונטי לי?
- סט – מהמילה באנגלית Mindset – הוא המצב הנפשי ורגשי של האדם שנטל את החומר. הוא כולל גם מצב נוכחי, גם העבר וגם האמונה לגבי העתיד. הוא כולל גם הפחדים, חרדות, פנטזיות והשקפת עולם של האדם.
- סטינג – או תפאורה מעולם הבמה – הוא כל מה שסובב את האדם – הסביבה הקרובה ועולם החיצוני. הוא כולל חברה (בני האדם שמסביב), צלילים ומוזיקה, תנאים פיזיים – מה שלפעמים נקרא “המציאות”
ובמצב מלחמה וכד’? מה לעשות?
להבין שהכל יכול לקרות
גם לאנשים שהתרגלו שימוש מסוים (להרגעה בסוף היום, להשתחרר עם חברים) צריכים להבין שהסט (המצב הנפשי) או הסטינג (המציאות המלחיצה) יכולים “להתגבר” על הסטלה הרגילה. – שכאשר הקנאביס “משחרר” אותם, ייתכן שמה שיש בתוכך היום שונה ממה שיש בדרך כלל. כלומר, אם היום קנאביס מעלה חרדות במקום שמחה, זה בסדר גמור – קנאביס מאפשר לך לזהות את החרדה ממנה התרגלת להתעלם. טיפול בחרדה שהתגלתה יחזיר את “יכולת להינות” מהצמח – אבל אדם שמחליט שהפתרון עבורו הוא להפסיק לעשן ולא לטפל בחרדה עלול למצוא שהחרדה מתבטאת במצבים אחרים (לפני שינה או חלומות, כאשר מופתע או מבוהל, ועוד), וללא יכולת לפנות אפילו לקנאביס להרגעה.
להשתמש בקנאביס “לעבור דרך” במקום “לברוח מ-“
אני מטפל בגישת “מזעור נזקים” (בגישת ד”ר אנדרו טאטרסקי, גבור מטה ועוד). אינני שופט אנשים על הבחירה לצרוך חומר למטרה מסוימת. אני לא פוסל או שופט את “הג’וינט להירגע” או מי שמעשן אותו. אני כן חושב שאנשים צריכים להיות בעלי היכולת להרגיע את עצמו – אך איך בוחר לעשות זאת, במיוחד כאשר אין מחיר, עניינו (וכאשר יש מחיר, תפקידי לעזור לו לזהות את מחיר ולחפש “איך לשלם פחות”).
זה יכול לעבוד יופי, כל עוד הבעיות לא גדולות או מצטברות. אדם שמתפקד בחיי היום-יום שלו ומטפל בצרכים שלו כראוי, לא ישלם מחיר גבוה על הג’וינט לשים אחורה את היום לקראת השינה – כמו שרבים שותים כוס יין או בירה עם ארוחה בסוף היום בלי לפתח התמכרות לאלכוהול. אבל מה קורה כאשר מה שמשתחרר כאשר האדם משוחרר הוא חרדה גדולה יותר או עצב בלתי נשלט, או משהו דומה? יש לבן אדם שתי אפשרויות – להימנע מקנאביס עד ש”תופס שליטה” וכבר לא צריך לחשוש או לקבל את העובדה שקנאביס מאפשר לראות את מה שיש מתחת לשטח, לצלול “לתוך” החוויה
להבין שהכל יכול לקרות – ולהתכונן
- לזהות את ה”סט” – ההמלצה הכללית “לצרוך רק במצב נפשי טוב” היום טובה, אך לא מעשית לרבים – והיא מגבילה את השימוש לטובת ריפוי נפשי. בימים כאלו, הרבה יותר מעשי לשים לב למצב הנפשי – להיות כנה עם עצמך לגבי מה קרוה בפנים, ובפנים עמוק יותר – ולהיות אמיתי כלפי הציפייה מהג’וינט (או אידוי, או עוגייה, או מה שיהיה) במתחשב במצב הנפשי ולהיערך בהתאם
- להתאים את “הסטינג” – כאשר זיהית את המצב הנפשי, מה יכול להיות שירצה למצוא ביטוי ולעבור מתת-מודע אל תוך המודע, ניתן לבחור את המקום, האנשים שיהיו איתך (או האנשים שרצוי שלא יהיו איתך), המוזיקה והחפצים שטוב שיהיו לך (בין אם טישו או תמונה של אדם יקר) – לבחור כל אחד מהדברים האלו כך שיעזור לך לחוות את זה יותר בשלמות. למשל, מי שמצפה לפגוש עצב יכול לכנן לעשן עם אנשים שאיתם מוכנים לבכות, לשים פלייליסט שמרגיעה, אך עם כמה שירים שיכולים לעורר עצב ולקראת הסוף לשים מוזיקה מעוררת השראה.
- לדעת את ה”טיים-ליין” (פארמקוקינסיס) – קנאביס בעישון משפיע תוך דקות ספורות, ההשפעה מתעצמת במשך כעשר דקות, נשאר בשיא כחצי שעה ואז מתחיל לרדת – ובדרך כלל ירד כמעט לגמרי תוך 4 שעות. כדאי לשים לב לשעת הצריכה – ולזכור שהשיא נגמר תוך שעה – מה שיכול להרגיש תקופה נצחית תחת השפעת קנאביס, אבל ניתן למדידה חיצונית קלה.