קטמין

מתוך וויקפדיה: קטמין פועל כאנטגוניסט של הקולטנים מסוג NMDA של הנוירוטרנסמיטרים המעוררים גלוטמט ואספרטט. קולטנים אלה מרוכזים בצפיפות בקליפת המוח ובהיפוקמפוס, והם ממלאים תפקיד מרכזי בפעולת הזיכרון ובתפקודים קוגניטיביים אחרים. תכונתו של הקטמין כסם מרדים/הזייתי נובעת מכך שלשני הסטריאואיזומרים שלו יש השפעות שונות על גוף האדם

• למביני אנגלית רפואית מאמר המתאר את אופן הפעולה במוח
• הקטמין יוצא מהגוף דרך דרכי השתן, ושימוש קבוע של כמויות גדולות יכול להוות בעייתי למערכת השתן עם פגיעה של ממש בדרכי השתן במקרים קשים. מאמר באנגלית המפרט מה קורה (מיועד לרופאים אשר צריכים לטפל בבעיה). אם את/ה צורכ/ת קטמין ויש בעיה כלשהי עם מערכת השתן, נורא חשוב לספר לרופא על השימוש בקטמין ע”מ להתאים את הטיפול ואולי אפשר לתקן לפחות חלק מהנזק (אפשר להביא לו מאמר זה למקרה ואינו מכיר את התופעה)

התשובה אינה פשוטה כמו שמצפים. לקטמין השפעה שונה והיא תלויה גם בכמות הצריכה וגם באופן הצריכה. חשוב להבין שפחות מדובר על דרגות שונות של אינטסיביות החוויה אלא על חוויה שונה לגמרי. לפעמים זה כמו אלכוהול (מטשטש ומשחרר), לפעמים כמו אופיום (הרגשה נעימה ורוגע), לפעמים כמו LSD (ויזואליים ומציאות אחרת) ולפעמים הוא חומר דיסוסיאטיבי ש”מנתק את הנפגש מהגוף ומשחרר אותו לנסוע למקומות ומימדים אחרים” (מה שמאפשר לרופאים לבצע פעולות חירום מצילות חיים) ובריכוזים מספיקים הוא חומר הרדמה שמאפשר ניתוחים.

ע”מ לדעת כמה לקחת יש מספר משתנים לקחת בחשבון:

• הנעלם הגדול – רגישות אישית לחומר: באופן כללי נשים רגישות יותר לחומר, ומשתמשים קבועים מסתגלים לחומר וצריכים יותר אבל שאלת קצב חילוף חומרים ורגישות לאחד ממרכיבי החומר הוא אישי. יש קשר בין משקל לכמות הנדרשת לאותה התוצאה, אך המציאות מורכבת יותר, ולכן הכמויות שצויינו כאן הן ממוצע.
• ריכוז החומר עצמו – מי שקונה אבקה מסוחר סמים יאלץ לקוות שהוא דובר אמת כי אין איך לדעת מה הוא באמת מקבל. הקטמין שנמכר בהודו (לצריכת אדם – לא כולל הריכוזים לשימוש וטרינרי) בריכוזים שונים ויש הבדלים עד פי 10 בין החלש לחזק. עוד יותר מסבך את העניין שיש שלושה סוגים של קטמין (טוב – שני סוגים ושילוב בין השניים) ואחד (s-ketamine) פי 3 יותר מהשאר וכדי לדעת מה יש באמפולה צריך לחפש את היצרן באינטרנט (וזה כבר יותר מדי לרוב הצרכנים)
• אופן הצריכה –
  • במחקר ובטיפול לפעמים משתמשים לחומר שמיועד לבליעה (lozenges) או כתרסיס לאף – חשוב להבין שבצורה הזאת הקטמין הוא אותו החומר, אך החומר בו נמצא הותאם לצריכה ייחדות ולא זולל לשוק.
  • הקטמין שבשוק נוצר להזרקה, או לווריד (IV) או לשריר (IM).  תלוי במטרה, אפשר להזריק ישירות את החומר עצמו (חוויה קצרה ואינטנסיבית יותר), או להסויף לעירוי.(חוויה עדינה, ארוכה ונשלטת יותר). למזריקי קטמין קל יותר לדייק – הכמות המבוקשת (לפי התוצאה הרצויה) X משקל גוף = כמות המיליגרם הרצויה. לפי ריכוז החומר אפשר להוציא מהבקבוק למזרק את הכמות המדויקת הרצויה והם אינם פוגעים בחומר ע”י בישול או תהליך אחר, אך בהזרקה יש סכנה של מנת יתר, סיכון מוגבר להתמכרות וכל הסכנות הכרוכות בהזרקת סמים (אם נעשה לכיף ולא לפי כללים רפואיים).
  • למסניפי הקטמין קשה יותר לדייק – אופן הבישול (ייבוש) החומר ישפיע על ריכוז. הדרך היחידה לדעת כמה יש באבקה היא לחשב כמות הקטמין בכל הבקבוק, לבשל את כולו ולחלק את האבקה למנות. הספיגה דרך האף גם אינה מדויקת, ותלוי באדם ומצב האף באותו היום – מחקר על משאף קטמין לאף לאחרונה בוטל כי ההשפעה על אותו האדם של אותו החומר היה מאוד שונה מיום ליום, אבל חוקרים ממדו את ה-bioavailability דרך האף ב-45%, כלומר צריך בערך כפול הכמות אם מסניפים אותו. מצד שני, באתרים כמו ארוויד שאוספים מידע מאלפי משתמשים כמויות דומות לאלו של החוקרים עם מזרקים.
• קצב הצריכה: לקצב הספיגה יש תפקיד חשוב, ואך לא קשר ישיר. באופן כללי ככל שהחומר נכנס לגוף באופן מהיר יותר, החוויה היא אינטנסיבית יותר. החוויות הפסיכדליות החזקות ביותר בד”כ מצריכות הזרקה, וכאשר מפוזר במשך 40 דקות דרך עירוי מספק חוויה עדינה יותר. אפשר לצרוך אותה כמות של קטמין (ואף יותר) ע”י “באמפים (כמויות קטנות דרך האף) במהלך הערב שהיה מכניס עמוק לתוך ה-k-hole, אבל בהסנפה לאורך היום או הערב האדם נשאר ערני ותוסס. מצד שני המחקר על שימוש טיפולי מלמד יש כן השפעה מצטברת, גם בתוצאות החיוביות (כנוגד דכאון) אך גם בסכנות (פגיעה בדרכי השתן).
• התוצאה הרצויה:. אפשר לעשות חלוקה גסה לפי כמות החומר. החלטנו להתמקד באופן שימוש ובמטרות של המטיילים בהודו – חוויה של שכרות (במינונים נמוכים) או פסיכדלית, ודרך האף ולעתים רחוקות בהזרקה (למרות שמעטים מזריקים החלטנו להתייחס כי רוב המידע על ההשפעה הפסיכדלית האינטיסיבית וטיפולית הוא דרך הזרקה לשריר או לווריד – ישירות או דרך אינפוזיה). הכמויות וההשפעות מבוססות על המאמר של קולפ (שימוש בטיפול נפשי), בשילוב מידע מארוויד (דיווחי משתמשים רבים) ומקור רפואי (על השימוש ברפואת חירום).
  •  תחושת קלילות – כמו שוטים של אלכוהול
    • מין הסתם, לא קיימים מקורות רשמיים שמדדו את כמות הקטמין שאנשים הסניפו בכל באמפ, אך אתרים כמו ארוויד
    • כמויות קטנות בהספנה – 200 mg (המקור K-Dreams, עמ’ 73)
  • חוויה אמפתוגנית (Empathogenic) 
    • 0.25-0.5 מ”ג/ק”ג בהזרקה לשריר
    • מאופיין ע”י יצירת מצב אמפטי או “עם לב פתוח”, מודעות לגוף; נוחיות ורוגע; שחרור מנגנוני אגו (אבל ה”עצמי” עוד נשאר שלם); אמפתיה, חמלה וחום כולל כלפי עצמם; אהבה ושלום אופוריה; ויזואלים עדינים וצבעוניים (כמו חלום); לעתים סלחנות ותובנות כלפי עצמם ואנשים חשובים בחיים.
    • ברפואה משתמשים בכמות כזאת כנוגד חרדות או כאבים במקרים קלים.
    • לעתים תחושה מוזרה בגוף (dysphoria) ושינויים שליליים במצב הנפשי ופיזי. הסיכוי מוגבר כאשר “סט וסטינג” שליליים.
    • בטיפול: מצב זה יכול להיות משולב עם דמיון מודרך או מדיטציה מילולית. יכול לפעמים להיות מנוצל כדי לפתור קונפליקטים פנימיים ארוכת שנים, לטפל בתוצאות של טראומה בקרב קורבנות התעללות פיזית ומינית או תקיפה אחרת, כדי לשלוט בסימפטומים של הפרעת דחק פוסט טראומטית (למשל בחיילים), או כדי לפתור בעיות בין-אישיות זוגיות ומשפחה. בניגוד לשלושת המצבי תודעה לא רגילים האחרים, אשר יותר אינטנסיביים ומציפים, בחוויה אמפתוגנית  יש למטופ סיכוי טוב יותר לזכור את החוויה (מתוך קולפ, עמ’ 93).
  •  חוויה חוץ גופית (פסיכדלי בינוני)
    • 0.75-1.5 מ”ג/ק”ג הזרקה שריר
    • מאופיין ע”י ניתוק מוחלט מהגוף; עדיין קיים ה”עצמי” אבל מנגנוני הגנה מוחלשים באופן במשמועתי; תחושת ה”אני” בנפרד מהגוף (לפעמים נחווה כגילוי קיום הנשמה); לעתים ביקורים ב”מימדים אחרים”; פגישות עם דמויות משמעותיות (דתיות, משפחתיות, מעולמות אחרים); חלומות חזקים וזכרונות של גלגולי העבר או עתידיים; חוויה לידה מחדש (או הלידה של המטופל).
    • ברפואה משתמשים בכמות דומה להרדמה בהכרה חלקית (למשל, כאשר פצוע צריך ניתוח ולא רוצים שיידע או יחווה את מה שעושים לו בגוף אבל שיישאר בהכרה חלקית כדי לשמור על מצבו)
    • החוויות דומות לאלו תחת השפעת פסיכדליים קלאסיים, אך נוטים להיות מציאותיות ומוגדרות יותר ו”מסתדרות” יותר כסיפור. לעתים קרובות עולות חומרים מהתת-מודע שניתן לשלב בטיפול. המטופל זוכר את החוויה באופן חלקי בלבד (מתוך קולפ, עמ’ 94)
  • חווית “כמעט מוות”
    • 2-3 מ”ג לק”ג הזרקה לשריר
    • מאופיין ע”י יציאה מהגוף; חווית מוות (פיזי ו/או נפשי); חוויה של נשימה המודעת לעצמה בלבד; שחזור החיים; מודעות מוגברת כיצד התנהגויות העבר השפיעו על אחרים
    • ברפואה משתמשים במצבים אלו להדרמה דיסוציאטיבית בינונית עד כבדה (כמו כשצריך לעשות ניתוח קשה ללא הכרה)
    • עפ”י המחקר כ-70% ממקרים אלו מלווים בהרגשה של רוגע ושלום, כאשר 30% מפחידים מאוד).
    • האדם מרגיש ניתוק מהגוף ואף מוות, לעתים חווה מעבר במנהרה; שוקל את חייו (לפעמים מול גורם שופט), את מעשיו והשפעתן על אחרים. החוויה מאוד דומה לחוויות של אנשים שחוו מוות או “כמעט מוות”
  • חווית הִמַסוּת האגו הרוחני
    • החוויה אינה לגמרי תלויה במינון, ויכולה להופיע גם במינון נמוך (0.25-0.5 מ”ק/ק”ג), למרות שנפוץ יותר במינון גבוה (2-3 מ”ג/ק”ג).
    • מאופיין ע”י הִמַסוּת מוחלטת של האגן (ה”אני כבר לא קיים ) והתמזגות לתוך היקום באופן רוחני עם בטחון מוחלט שהחוויה הינה גילוי אמת מקודש.

מקור: Kolp, E., Friedman, H. L., Krupitsky, E., Jansen, K., Sylvester, M., Young, M. S., & Kolp, A. (2014). Kolp, E., Friedman, H. L., Krupitsky, E., Jansen, K., Sylvester, M., Young, M. S., & Kolp, A. (2014). Ketamine psychedelic psychotherapy: Focus on its pharmacology, phenomenology, and clinical applications. International Journal of Transpersonal Studies, 33(2), 84–140..International Journal of Transpersonal Studies, 33 (2).

• כאשר משתמשים בו “כמו שצריך” (ע”י איש רפואה עם הציוד המתאים בתנאים המתאימים וכד’) החומר נחשב מהחומרים הבטוחים ביותר (ולכן השימוש הרחב ברפואת חירום). למי שאינו משתמש “כמו שצריך” הסיכונים שונים, תלוי בשימוש:
  • 0.6% מצרכני קטמין פנו או פונו לחדר מיון בעקבות צריכת קטמין (בין הנמוכים ביותר יחסית לחומרים אחרים). כמעט על המקרים היו של שילוב חומרים או תאונות שהתרחשו בעקבות הצריכה (נפילות למקומות מסוכנים או מקורות מים וכד’). לעתים קטמין גורם לבחילות ואדם שמקיא בעת חוסר הכרה עלול להיחנק – לכן מומלץ לדאוג לאחד שיישאר בהכרה או בתנאים מתאימים שיפחיתו את הסיכון של חנק במקרים של הקאות.
  • סיכון לפגיעה במוח או במערכת העצבים: למרות שיש מאמרים רבים של שימוש בטוח ע”י רופאים ומטפלים, יש מעט מאוד מחקר לגבי אלו שצורכים ללא פיקוח רופא. מאמר אחד כן מתייחס לזה (Ezquerra-Romano, Ivan & Lawn, Will & Krupitsky, E & Morgan, Celia. (2018). Ketamine for the treatment of addiction: Evidence and potential mechanisms) הם ליוו משתמשים לאורך שנה וומצאו ירידה בתפקוד הזכרון המרחבי (spatial working memory) ובמשימוש הקשורות לזכרון ובמשימות זינוי תבניות (pattern recognition memory tasks) וגם יותר ניתוק (dissociative symptoms) בקרב משתמשים קבועים, אך לא בקרב אלו שהפסיקו או משתמשים לא קבועים. הם גם מצאו שככל שיש יותר שימוש, יש גם יותר סיכוי להזיות (delusional symptoms) ויותר דכאון. משמעות הדבר – רצוי להפחית את תדירות הצריכה ולדאוג לימי הפסקה (או ימי צריכה).
  • פגיעה בדרכי השתן – צריכת קטמין קבועה עלולה לגרום לפגיעה משמעותית בשלפוחית השטן, שלפעמים ניתן לתקן. בשנת 2016 פורסם מאמר המתאר את התופעה ומנגנון הפעולה. גם במקרה הזה, מומלץ לדאוג לימי הפסקה, אבל גם לדאוג לשתייה מרובה (מים וכד’ – לא אלכוהול) ביום הצריכה ויום למחרת. חשוב מאוד שצרכני קטמין שסובלים בקשיים הקשורים למערכת השטן יספרו לרופאי המשפחה על השימוש בקטמין ע”מ להתאים את הטיפול ולפעמים (תלוי בחומרת המצב) ניתן לתקן לפחות חלק מהנזק.
• ה-High-way Code של ה-Global Drug Survey. הם שאלו עשרות אלפי משתמשי קטמין (וחומרים אחרים) שלוש שאלות על טכניקות למזעור סכנות ונזקים: האם אתם עושים זאת (כדי לקבל מושג כמה המעשה נפוץ), האם זה משפר או מפחית מהנאה וכמה חושב זה (לדעתם) במזעור נזקים. תוצאות נמצאות באתר שלהם, אבל תוצאות בולטות: 82% דואגים לחברים (שיהיה מי שנשאר ער ומתפקד – לעתים אנשים מקיאים תחת השפעת קטמין וקיא וחוסר הכרה יכול להיות מסוכן מאוד אם אין מי שידאג), הכי חשוב להימנע נהיגה ומצבים מסוכנים (כמו מים – בהם אובדן הכרה יכול לגרום לתאונה), ולעשות עם אנשים אמינים ותכנון החוויה (דאגה לתנאים מתאימים וכד’) הכי שיפרו את החוויה.