מה ידוע על החומר ואיך הוא פועל בגוף?
בשנת 1959 התגלה כי PCP – Phencylidine , הוא חומר הרדמה יעיל. במקביל, התגלו תכונותיו הסכיזופרנומימטיות ובעקבות תופעות אלו ה Phencylidine ננטש למרות שהניסיונות לגילוי נגזרותיו הפחות מסוכנות נמשכו. אחד החומרים שנתגלה בנסיונות אלו הוא קטמין (Ketamine), חומר אנטגוניסטי לקולטן גלוטמט מסוג (N-methyl-D-aspartae (NMDA receptor antagonist קטמין הינה מולקולה בעלת אפיניות גבוהה, לא תחרותית, לקולטני NMDA ומאז גילויה משמשת ברפואה אנושית ווטרינרית בעיקר לצורך הרדמה והפחתת כאב. קטמין חוסם מסלולי תקשורת בין נוירונים ובכך גורר שרשרת תגובות תאיות והתנהגותיות.
מבחינה פרמקולוגית, קטמין מסווגת כחומר הרדמה דיסוציאטיבי שאף הוא בעל תכונות סכיזופרנומימטיות אך בעל פרופיל פרמקוקינטי בטוח במיוחד. הבטיחות הגבוהה של קטמין הינה בשל השפעתו הנמוכה על מערכת הנשימה והלב ביחס לחומרי הרדמה אחרים ועיקר התווייתו ברפואה הוא להרדמה, טשטוש ושיכוך כאב. מאז תחילת שנות האלפיים, בעקבות סדרה של מחקרים קליניים, נעשה שימוש בקטמין ברחבי העולם בעיקר בקליניקות פרטיות ובמחקרים לטיפול במגוון של הפרעות פסיכיאטריות ובראשן שימוש בקטמין כטיפול מהיר לדיכאון (rapid acting anti-depressant).
ברמה הנוירופרמקולוגית, מנגנוני הפעולה האחראים להשפעות מרחיבות התודעה וההפחתה בתסמיני דיכאון וחרדה עדיין נחקרים. בניגוד לרוב התרופות האנטי דכאוניות המיוחסות לפעילות על קולטני ומעכבי ספיגה של סרוטונין, פעילות קטמין העיקרית מיוחסת להגברת הפעילות של הנוירוטרנסמיטור גלוטמאט. קטמין הוא חומר אנטגוניסטי לקולטני NMDA במוח וגורם גם לביטוי מוגבר של α-amino-3 hydroxy-5-methyl-4-isoxazolepropionic (קולטני AMPA), המווסתים מגוון של מסלולי תקשורת עצבית גלוטמינרגית במערכת הלימבית. פעולות אלו, המפעילות ומגבירות ביטוי של קולטני AMPA, גורמות גם לייצור מוגבר של חלבון נוירוטרופי מוחי (BDNF), הפעלת קולטן איתות שלו (tropomyosi receptor kinase B (TrkB, הפעלת של מסלול rapamycin י (mTOR), השבתת גליקוגן סינתזה קינאז 3 (GSK-3), וכן עיכוב של הזרחון של eEF2 קינאז. בנוסף לחסימת קולטן ה- NMDA הגוררת את הקסקדות המתוארות, מטבוליט פעיל של קטמין הידוע כ- hydroxynorketamamine מפעיל בעקיפין קולטני AMPA באופן דומה ועשוי גם הוא להיות מעורב בתופעות נוגדות הדיכאון המהירות של קטמין. בנוסף להשפעות עיקריות אלו קטמין מעלה רמות דופמין בעוד רמות סרוטונין ו GABA אינן מושפעות באופן משמעותי
מבחינת פעילות המוח מחקרי PET, MEG, וfMRI שנערכו בעשורים האחרונים הדגימו כי לקטמין השפעה על האינטראקציה בין האונה הקדמית לבין המערכת הלימבית ועל פעילות במנוחה של רשת ברירת המחדל במוח (default mode network). שינויים דומים בפעילות מוחית נצפו גם בצריכת חומרים פסיכדלים אחרים כגון LSD פטריות ונקשרו בתופעות פסיכולוגיות כגון התמוססות האגו, חזיונות ותחושת התמזגות עם הסביבה. כיוון מנגנוני אחר הוצע לאחרונה והראה כי עיכוב חריף של איזור ה-Hebunala הלטרלי במערכת הלימבית של המוח, איזור הקשור בין היתר עיבוד מידע שלילי מהסביבה, עשוי אף הוא להיות קשור בהשפעות נוגדות הדיכאון של קטמין.
סקירה מלאה של תופעות לוואי וסיכונים הקשורים במינונים פסיכיאטריים של קטמין ניתן למצוא כאן.
ההשפעות ההלוצינוגניות של קטמין התגלו דרך השימוש שלו להרדמה ודרך זליגתו לרחוב והתפשטות שימוש פנאי והתמכרות אליו. סקירת דיווחים מרופאים וחוקרים מראה שבכ-40% מהמטופלים, דקות ספורות לאחר מתן החומר תוך ורידי או תוך שרירי, מתרחשות הזיות ראייה ושמיעה, עוררות והתנהגות לא רציונלית סכיזופרנומימטית שלרוב שוכחות לאחר כ-45-60 דקות.
המצב הפסיכדלי דיסוציאטיבי שקטמין משרה נחקר באופן יסודי ומעמיק בניסויים של הפסיכיאטר, מדען המוח והפסיכונאוט האמריקאי פרופ’ ג’ון לילי. לילי דיווח באופן שיטתי על השפעות סובייקטיביות הנגזרות מיחסי מינון-תגובה (מפורטים בספרו Ketamine Dreams and Realities) ע”י ניסויים שערך על עצמו, במקרים רבים, כאשר הוא בתוך תא ציפה מבודד. התיאורים הראשוניים של לילי תרמו רבות להבנת שינויי התודעה והתפיסה הדרמטיים המושרים ע”י בקטמין.
בין השינויים שתוארו ואוששו במחקרים נוספים נכללו: תחושות של עזיבת הגוף, תחושת קיום ללא גוף, ניסיון של מוות פסיכולוגי ולידה מחדש של העצמי (כלומר, חוויה של כמעט מוות near death experience מוכרת גם בסלנג כ- K-hole), תחושות של פירוק האגו ואובדן הזהות, תחושת התעלות זמן ומרחב, חזיונות חזקים מבחינה רגשית (למשל קרובי משפחה שנפטרו, “מלאכים”, “רוחות”), מפגשים עם דמויות דתיות ומיתולוגיות, מפגשים עם יצורים חיים מעולמות אחרים, חוויה מחדש של תהליך הלידה, חלומות וזיכרונות חיים של העבר או העתיד, אמונה אינטואיטיבית שהחוויה היא מקור של אמת אובייקטיבית על טבעם של הדברים, רגשות עמוקים של שלווה ושמחה, תחושת התעלות זמן ומרחב, תחושות של קשרי גומלין מיסטיים עם כל האנשים ועם הטבע, תחושת של קדושה.
ע”מ לראות את כל הרשימה, צריך ללחוץ על הקישור בפינה העליונה ימינית של הסרטון.
Feifel, D.; Dadiomov, D.; C. Lee, K. Safety of Repeated Administration of Parenteral Ketamine for Depression. Pharmaceuticals 2020, 13, 151. https://doi.org/10.3390/ph13070151 Abstract: The objective of this study was to investigate the safety…
Continue Reading Safety of Repeated Administration of Parenteral Ketamine for Depression
נימוק: מספר גדל והולך של חוקרים חוקרים את השפעות הקטמין בנבדקים בריאים, אך נותרו חששות לגבי בטיחותו ככלי מחקר. לכן, הגיע הזמן לבחון מחדש את הבטיחות של מנות תת-הרדמה של קטמין במחקרים פסיכו-פרמקולוגיים ניסיוניים.
מטרה: לדווח על הבטיחות של מחקרי מעבדה עם מנות תת-הרדמה של קטמין בבני אדם בריאים באמצעות מערך נתונים קיים.
חומרים ושיטות: לנבדקים בריאים מבחינה רפואית ללא הפרעות בספקטרום הפסיכוטי של ציר I, ניתנו מנות תת-הרדמה של קטמין בעירוי תוך ורידי בסדרה של מחקרים קליניים משנת 1989 עד 2005. בטיחות מתן קטמין נוטרה בנבדקים אלו.
תוצאות: ארבע מאות וחמישים נבדקים קיבלו לפחות מנה אחת של קטמין פעיל. ניתנו שמונה מאות ושלושים ושלושה קטמין פעיל ו-621 עירוי פלצבו. עשרה אירועים שליליים במצב נפשי תועדו בתשעה נבדקים
Continue Reading Psychiatric safety of Ketamine in psychopharmacology research
מאמר זה נועד להיות מדריך סמכותי לפסיכיאטרים ואחרים המתעניינים בהבנה ויישום של פסיכותרפיה פסיכדלית של קטמין (KPP), ומתמקד בפרמקולוגיה, פנומנולוגיה ויישומים קליניים שלה. קטמין הוא חומר הרדמה דיסוציאטיבי בשימוש…
Quantifying the Psychological Effects of Ketamine – From Euphoria to the k-Hole 52 משתמשי קטמין גויסו באופן “אופורטוניסטי” להשתתף בסקר של ההשפעות הפסיכולוגיות של התרופה, במנצ’סטר, בריטניה בשנת 2008.…
“ספרו של קארל ג’נסן קטמין: חלומות ומציאות הוא מכרה זהב של מידע על חומר מרתק זה המשלב בצורה ייחודית תכונות של הרדמה ופסיכדלית. הוא כתוב בבירור, נחקר ומתועד היטב…
הכתוב כאן הוא הסיכום ותרגום שלי של המאמר המפורט: https://www.spiritpharmacist.com/blog/2019/5/10/antidepressant-and-psychedelic-combinations-a-guide-to-risks-amp-discontinuation-times אני מביא מידע זה כדי להקל על אלו שרוצים לקבל החלטות להתחיל לחקור את הנושא. אני ממליץ למי ששוקל לערבב…
חשיבות מספר מחקרים מספקים כעת עדות ליכולתו של קטמין הידרוכלוריד לייצר השפעות נוגדות דיכאון מהירות וחזקות בקרב חולים עם הפרעות במצב הרוח והחרדה שהיו בעבר עמידים לטיפול. למרות גדלי…
Continue Reading A Consensus Statement on the Use of Ketamine in the Treatment of Mood Disorders
עוד משאבים אודות חומרים פסיכדליים [pt_view id=”60f89b4n4f”]
נועד להיות מדריך סמכותי לפסיכיאטרים ואחרים המעוניינים להבין וליישם פסיכותרפיה פסיכדלית של קטמין (KPP), מאמר זה מתמקד בפרמקולוגיה, פנומנולוגיה ויישומים קליניים שלה. קטמין הוא חומר הרדמה דיסוציאטיבי הנמצא בשימוש…
קטמין הוא תרופת הרדמה דיסוציאטיבית הפועלת על מערכת העצבים המרכזית בעיקר באמצעות אנטגוניזם של הקולטן n-methyl-d-aspartate (NMDA). לאחרונה קטמין משך תשומת לב כנוגד דיכאון הפועל במהירות, אך מחקרים אחרים…
Continue Reading Ketamine for the treatment of addiction: Evidence and potential mechanisms
לאחרונה התחדש המחקר האנושי עם הזיות קלאסיות (פסיכדליות). מאמר זה דן תחילה בקצרה בהיסטוריה הייחודית של מחקרי הזיות אנושיים, ולאחר מכן סוקר את הסיכונים של ניהול הזיות ואמצעי הגנה…
Continue Reading Human Hallucinogen Research: Guidelines for Safety
אחד הספרים הטובים ביותר והמשפיעים ביותר של “הרנסנס הפסיכדלי” מאת מייקל פולן, עתונאי וסופר רבי מכר. אני מאוד ממליץ לקנות את הספר (אפשר לקנות גרסת PDF או קשה דרך…
האם זה בטוח בקונטקסט טיפולי?
קטמין, בידי רופא המוסמך לתת קטמין, שלמד על הסיכונים (הנדירים אך מסוכנים) וכיצד לטפל בסיבוכים, נחשב לתרופה בטוחה מאוד. הוא נמצא בכל בית חולים ואמבולנס בארץ ובעולם ואף נמצא ברשימת האו”ם של התרופות החיוניות שצריך להיות לכל מדינה – זאת בגלל שהוא נחשב אחד מחומרים ההרדמה הבטוחים שיש. בארץ הוא נחשב סם מוסכן בגלל שיש אלו הצורכים בשביל השפעה הפסיכדלית, ולא כתוצאה של אוסף מקרים שהגיעו לבית חולים.
לגבי הבטיחות של שימוש בקטמין בהקשר של בריאות נפש (פסיכיאטרי), רוצה להפנות אל:
- A Consensus Statement on the Use of Ketamine in the Treatment of Mood Disorders של משרד הבריאות האמריקאית
- Psychiatric safety of ketamine in psychoparmacology research
ומה עם שימושי ביתי/במסיבה? שמעתי שקטמין הוא …
- ממכר – זה נכון, אבל לא בשימוש מבוקר או כתוצאה מטיפול
- סם הרדמה לסוסים – זה נכון, קטמין גם בשימוש של ווטרינרים, אבל הוא הרבה יותר מזה
- סם אונס – למרות שהיו דיווחים שישנם אנסים שמשתמשים בקטמין ויכול להיות, יש חומרים ללא טעם שמתאימים יותר והדיווחים בעתונות לא באמת אמינים
- וויקיפדיה – הערך באנגלית מפורט יותר מאשר זה שבעברית
- סרטון שנותן מבוא רחב על החומר. שימו לב שמדובר גם בצריכה דרך הפה (oral) – לא שותים את הנוזל או אוכלים את האבקה, ישנם חברות שמייצרות סוכריות מציצה לשימוש במחקר.
- לקוראי אנגלית הספר K-dreams, מכסה די הרבה רוחב ועומק וניתן להורדה חינם מאתר של MAPS
כמה מילים על החומר
קטמין הוא חומר חיוני ברפואת חירום בה השימוש בטוח ומוכר מאוד. הוא יכול גם להיות סם ממכר ולפגוע בגוף. היא יכול להיות כמו שוטים של אלכוהול ויכול להביא אדם לעזוב את הגוף ולחוות את המוות. הוא עוזר במקרים רבים עם דכאון, אבל יש דיווחים על “כיבוי רגשית” בקרב משתמשים קבועים. הוא חומר מורכב מאוד ונראה שכל ציבור מכיר רק את השימוש שלו בחומר (רופאים, בלייני מסיבות, פסיכונאוטים, מטפלים נפשיים וכד’). והוא גם חומר הרדמה לסוסים.
קטמין הוא חומר מורכב, ומי שרוצה להבין את החומר צריך ללמוד איך הכמות, אופן הצריכה וגורמים אחרים משפיעים.
שאלות נפוצות
מתוך וויקפדיה: קטמין פועל כאנטגוניסט של הקולטנים מסוג NMDA של הנוירוטרנסמיטרים המעוררים גלוטמט ואספרטט. קולטנים אלה מרוכזים בצפיפות בקליפת המוח ובהיפוקמפוס, והם ממלאים תפקיד מרכזי בפעולת הזיכרון ובתפקודים קוגניטיביים אחרים. תכונתו של הקטמין כסם מרדים/הזייתי נובעת מכך שלשני הסטריאואיזומרים שלו יש השפעות שונות על גוף האדם
- למביני אנגלית רפואית מאמר המתאר את אופן הפעולה במוח
- הקטמין יוצא מהגוף דרך דרכי השתן, ושימוש קבוע של כמויות גדולות יכול להוות בעייתי למערכת השתן עם פגיעה של ממש בדרכי השתן במקרים קשים. מאמר באנגלית המפרט מה קורה (מיועד לרופאים אשר צריכים לטפל בבעיה). אם את/ה צורכ/ת קטמין ויש בעיה כלשהי עם מערכת השתן, נורא חשוב לספר לרופא על השימוש בקטמין ע”מ להתאים את הטיפול ואולי אפשר לתקן לפחות חלק מהנזק (אפשר להביא לו מאמר זה למקרה ואינו מכיר את התופעה)
התשובה אינה פשוטה כמו שמצפים. לקטמין השפעה שונה והיא תלויה גם בכמות הצריכה וגם באופן הצריכה. חשוב להבין שפחות מדובר על דרגות שונות של אינטסיביות החוויה אלא על חוויה שונה לגמרי. לפעמים זה כמו אלכוהול (מטשטש ומשחרר), לפעמים כמו אופיום (הרגשה נעימה ורוגע), לפעמים כמו LSD (ויזואליים ומציאות אחרת) ולפעמים הוא חומר דיסוסיאטיבי ש”מנתק את הנפגש מהגוף ומשחרר אותו לנסוע למקומות ומימדים אחרים” (מה שמאפשר לרופאים לבצע פעולות חירום מצילות חיים) ובריכוזים מספיקים הוא חומר הרדמה שמאפשר ניתוחים.
ע”מ לדעת כמה לקחת יש מספר משתנים לקחת בחשבון:
- הנעלם הגדול – רגישות אישית לחומר: באופן כללי נשים רגישות יותר לחומר, ומשתמשים קבועים מסתגלים לחומר וצריכים יותר אבל שאלת קצב חילוף חומרים ורגישות לאחד ממרכיבי החומר הוא אישי. יש קשר בין משקל לכמות הנדרשת לאותה התוצאה, אך המציאות מורכבת יותר, ולכן הכמויות שצויינו כאן הן ממוצע.
- ריכוז החומר עצמו – מי שקונה אבקה מסוחר סמים יאלץ לקוות שהוא דובר אמת כי אין איך לדעת מה הוא באמת מקבל. הקטמין שנמכר בהודו (לצריכת אדם – לא כולל הריכוזים לשימוש וטרינרי) בריכוזים שונים ויש הבדלים עד פי 10 בין החלש לחזק. עוד יותר מסבך את העניין שיש שלושה סוגים של קטמין (טוב – שני סוגים ושילוב בין השניים) ואחד (s-ketamine) פי 3 יותר מהשאר וכדי לדעת מה יש באמפולה צריך לחפש את היצרן באינטרנט (וזה כבר יותר מדי לרוב הצרכנים)
- אופן הצריכה –
- במחקר ובטיפול לפעמים משתמשים לחומר שמיועד לבליעה (lozenges) או כתרסיס לאף – חשוב להבין שבצורה הזאת הקטמין הוא אותו החומר, אך החומר בו נמצא הותאם לצריכה ייחדות ולא זולל לשוק.
- הקטמין שבשוק נוצר להזרקה, או לווריד (IV) או לשריר (IM). תלוי במטרה, אפשר להזריק ישירות את החומר עצמו (חוויה קצרה ואינטנסיבית יותר), או להסויף לעירוי.(חוויה עדינה, ארוכה ונשלטת יותר). למזריקי קטמין קל יותר לדייק – הכמות המבוקשת (לפי התוצאה הרצויה) X משקל גוף = כמות המיליגרם הרצויה. לפי ריכוז החומר אפשר להוציא מהבקבוק למזרק את הכמות המדויקת הרצויה והם אינם פוגעים בחומר ע”י בישול או תהליך אחר, אך בהזרקה יש סכנה של מנת יתר, סיכון מוגבר להתמכרות וכל הסכנות הכרוכות בהזרקת סמים (אם נעשה לכיף ולא לפי כללים רפואיים).
- למסניפי הקטמין קשה יותר לדייק – אופן הבישול (ייבוש) החומר ישפיע על ריכוז. הדרך היחידה לדעת כמה יש באבקה היא לחשב כמות הקטמין בכל הבקבוק, לבשל את כולו ולחלק את האבקה למנות. הספיגה דרך האף גם אינה מדויקת, ותלוי באדם ומצב האף באותו היום – מחקר על משאף קטמין לאף לאחרונה בוטל כי ההשפעה על אותו האדם של אותו החומר היה מאוד שונה מיום ליום, אבל חוקרים ממדו את ה-bioavailability דרך האף ב-45%, כלומר צריך בערך כפול הכמות אם מסניפים אותו. מצד שני, באתרים כמו ארוויד שאוספים מידע מאלפי משתמשים כמויות דומות לאלו של החוקרים עם מזרקים.
- קצב הצריכה: לקצב הספיגה יש תפקיד חשוב, ואך לא קשר ישיר. באופן כללי ככל שהחומר נכנס לגוף באופן מהיר יותר, החוויה היא אינטנסיבית יותר. החוויות הפסיכדליות החזקות ביותר בד”כ מצריכות הזרקה, וכאשר מפוזר במשך 40 דקות דרך עירוי מספק חוויה עדינה יותר. אפשר לצרוך אותה כמות של קטמין (ואף יותר) ע”י “באמפים (כמויות קטנות דרך האף) במהלך הערב שהיה מכניס עמוק לתוך ה-k-hole, אבל בהסנפה לאורך היום או הערב האדם נשאר ערני ותוסס. מצד שני המחקר על שימוש טיפולי מלמד יש כן השפעה מצטברת, גם בתוצאות החיוביות (כנוגד דכאון) אך גם בסכנות (פגיעה בדרכי השתן).
- התוצאה הרצויה:. אפשר לעשות חלוקה גסה לפי כמות החומר. החלטנו להתמקד באופן שימוש ובמטרות של המטיילים בהודו – חוויה של שכרות (במינונים נמוכים) או פסיכדלית, ודרך האף ולעתים רחוקות בהזרקה (למרות שמעטים מזריקים החלטנו להתייחס כי רוב המידע על ההשפעה הפסיכדלית האינטיסיבית וטיפולית הוא דרך הזרקה לשריר או לווריד – ישירות או דרך אינפוזיה). הכמויות וההשפעות מבוססות על המאמר של קולפ (שימוש בטיפול נפשי), בשילוב מידע מארוויד (דיווחי משתמשים רבים) ומקור רפואי (על השימוש ברפואת חירום).
- תחושת קלילות – כמו שוטים של אלכוהול
- מין הסתם, לא קיימים מקורות רשמיים שמדדו את כמות הקטמין שאנשים הסניפו בכל באמפ, אך אתרים כמו ארוויד
- כמויות קטנות בהספנה – 200 mg (המקור K-Dreams, עמ’ 73)
- חוויה אמפתוגנית (Empathogenic)
- 0.25-0.5 מ”ג/ק”ג בהזרקה לשריר
- מאופיין ע”י יצירת מצב אמפטי או “עם לב פתוח”, מודעות לגוף; נוחיות ורוגע; שחרור מנגנוני אגו (אבל ה”עצמי” עוד נשאר שלם); אמפתיה, חמלה וחום כולל כלפי עצמם; אהבה ושלום אופוריה; ויזואלים עדינים וצבעוניים (כמו חלום); לעתים סלחנות ותובנות כלפי עצמם ואנשים חשובים בחיים.
- ברפואה משתמשים בכמות כזאת כנוגד חרדות או כאבים במקרים קלים.
- לעתים תחושה מוזרה בגוף (dysphoria) ושינויים שליליים במצב הנפשי ופיזי. הסיכוי מוגבר כאשר “סט וסטינג” שליליים.
- בטיפול: מצב זה יכול להיות משולב עם דמיון מודרך או מדיטציה מילולית. יכול לפעמים להיות מנוצל כדי לפתור קונפליקטים פנימיים ארוכת שנים, לטפל בתוצאות של טראומה בקרב קורבנות התעללות פיזית ומינית או תקיפה אחרת, כדי לשלוט בסימפטומים של הפרעת דחק פוסט טראומטית (למשל בחיילים), או כדי לפתור בעיות בין-אישיות זוגיות ומשפחה. בניגוד לשלושת המצבי תודעה לא רגילים האחרים, אשר יותר אינטנסיביים ומציפים, בחוויה אמפתוגנית יש למטופ סיכוי טוב יותר לזכור את החוויה (מתוך קולפ, עמ’ 93).
- חוויה חוץ גופית (פסיכדלי בינוני)
- 0.75-1.5 מ”ג/ק”ג הזרקה שריר
- מאופיין ע”י ניתוק מוחלט מהגוף; עדיין קיים ה”עצמי” אבל מנגנוני הגנה מוחלשים באופן במשמועתי; תחושת ה”אני” בנפרד מהגוף (לפעמים נחווה כגילוי קיום הנשמה); לעתים ביקורים ב”מימדים אחרים”; פגישות עם דמויות משמעותיות (דתיות, משפחתיות, מעולמות אחרים); חלומות חזקים וזכרונות של גלגולי העבר או עתידיים; חוויה לידה מחדש (או הלידה של המטופל).
- ברפואה משתמשים בכמות דומה להרדמה בהכרה חלקית (למשל, כאשר פצוע צריך ניתוח ולא רוצים שיידע או יחווה את מה שעושים לו בגוף אבל שיישאר בהכרה חלקית כדי לשמור על מצבו)
- החוויות דומות לאלו תחת השפעת פסיכדליים קלאסיים, אך נוטים להיות מציאותיות ומוגדרות יותר ו”מסתדרות” יותר כסיפור. לעתים קרובות עולות חומרים מהתת-מודע שניתן לשלב בטיפול. המטופל זוכר את החוויה באופן חלקי בלבד (מתוך קולפ, עמ’ 94)
- חווית “כמעט מוות”
- 2-3 מ”ג לק”ג הזרקה לשריר
- מאופיין ע”י יציאה מהגוף; חווית מוות (פיזי ו/או נפשי); חוויה של נשימה המודעת לעצמה בלבד; שחזור החיים; מודעות מוגברת כיצד התנהגויות העבר השפיעו על אחרים
- ברפואה משתמשים במצבים אלו להדרמה דיסוציאטיבית בינונית עד כבדה (כמו כשצריך לעשות ניתוח קשה ללא הכרה)
- עפ”י המחקר כ-70% ממקרים אלו מלווים בהרגשה של רוגע ושלום, כאשר 30% מפחידים מאוד).
- האדם מרגיש ניתוק מהגוף ואף מוות, לעתים חווה מעבר במנהרה; שוקל את חייו (לפעמים מול גורם שופט), את מעשיו והשפעתן על אחרים. החוויה מאוד דומה לחוויות של אנשים שחוו מוות או “כמעט מוות”
- חווית הִמַסוּת האגו הרוחני
- החוויה אינה לגמרי תלויה במינון, ויכולה להופיע גם במינון נמוך (0.25-0.5 מ”ק/ק”ג), למרות שנפוץ יותר במינון גבוה (2-3 מ”ג/ק”ג).
- מאופיין ע”י הִמַסוּת מוחלטת של האגן (ה”אני כבר לא קיים ) והתמזגות לתוך היקום באופן רוחני עם בטחון מוחלט שהחוויה הינה גילוי אמת מקודש.
- תחושת קלילות – כמו שוטים של אלכוהול
- כאשר משתמשים בו “כמו שצריך” (ע”י איש רפואה עם הציוד המתאים בתנאים המתאימים וכד’) החומר נחשב מהחומרים הבטוחים ביותר (ולכן השימוש הרחב ברפואת חירום). למי שאינו משתמש “כמו שצריך” הסיכונים שונים, תלוי בשימוש:
- 0.6% מצרכני קטמין פנו או פונו לחדר מיון בעקבות צריכת קטמין (בין הנמוכים ביותר יחסית לחומרים אחרים). כמעט על המקרים היו של שילוב חומרים או תאונות שהתרחשו בעקבות הצריכה (נפילות למקומות מסוכנים או מקורות מים וכד’). לעתים קטמין גורם לבחילות ואדם שמקיא בעת חוסר הכרה עלול להיחנק – לכן מומלץ לדאוג לאחד שיישאר בהכרה או בתנאים מתאימים שיפחיתו את הסיכון של חנק במקרים של הקאות.
- סיכון לפגיעה במוח או במערכת העצבים: למרות שיש מאמרים רבים של שימוש בטוח ע”י רופאים ומטפלים, יש מעט מאוד מחקר לגבי אלו שצורכים ללא פיקוח רופא. מאמר אחד כן מתייחס לזה (Ezquerra-Romano, Ivan & Lawn, Will & Krupitsky, E & Morgan, Celia. (2018). Ketamine for the treatment of addiction: Evidence and potential mechanisms) הם ליוו משתמשים לאורך שנה וומצאו ירידה בתפקוד הזכרון המרחבי (spatial working memory) ובמשימוש הקשורות לזכרון ובמשימות זינוי תבניות (pattern recognition memory tasks) וגם יותר ניתוק (dissociative symptoms) בקרב משתמשים קבועים, אך לא בקרב אלו שהפסיקו או משתמשים לא קבועים. הם גם מצאו שככל שיש יותר שימוש, יש גם יותר סיכוי להזיות (delusional symptoms) ויותר דכאון. משמעות הדבר – רצוי להפחית את תדירות הצריכה ולדאוג לימי הפסקה (או ימי צריכה).
- פגיעה בדרכי השתן – צריכת קטמין קבועה עלולה לגרום לפגיעה משמעותית בשלפוחית השטן, שלפעמים ניתן לתקן. בשנת 2016 פורסם מאמר המתאר את התופעה ומנגנון הפעולה. גם במקרה הזה, מומלץ לדאוג לימי הפסקה, אבל גם לדאוג לשתייה מרובה (מים וכד’ – לא אלכוהול) ביום הצריכה ויום למחרת. חשוב מאוד שצרכני קטמין שסובלים בקשיים הקשורים למערכת השטן יספרו לרופאי המשפחה על השימוש בקטמין ע”מ להתאים את הטיפול ולפעמים (תלוי בחומרת המצב) ניתן לתקן לפחות חלק מהנזק.
- ה-High-way Code של ה-Global Drug Survey. הם שאלו עשרות אלפי משתמשי קטמין (וחומרים אחרים) שלוש שאלות על טכניקות למזעור סכנות ונזקים: האם אתם עושים זאת (כדי לקבל מושג כמה המעשה נפוץ), האם זה משפר או מפחית מהנאה וכמה חושב זה (לדעתם) במזעור נזקים. תוצאות נמצאות באתר שלהם, אבל תוצאות בולטות: 82% דואגים לחברים (שיהיה מי שנשאר ער ומתפקד – לעתים אנשים מקיאים תחת השפעת קטמין וקיא וחוסר הכרה יכול להיות מסוכן מאוד אם אין מי שידאג), הכי חשוב להימנע נהיגה ומצבים מסוכנים (כמו מים – בהם אובדן הכרה יכול לגרום לתאונה), ולעשות עם אנשים אמינים ותכנון החוויה (דאגה לתנאים מתאימים וכד’) הכי שיפרו את החוויה.
gestas integer eget aliquet nibh praesent tristique. Aliquam malesuada bibendum arcu vitae elementum curabitur vitae.
מחקרים אקדמאים
דכאון
- טיפול בדכאון – יש יותר מדי מחקרים ועבודה שנעשה כדי להתחיל לכסות את הנושא וכל אחד עושה שימוש אחר בחומר. יש ספר שדי מכסה את הנושא – Ketamine Papers שאפשר לקרוא אצלנו בפינה. כל חיפוש גוגל (כולל גוגל סקולר, גוגל בוקס, וכד’) של צירוף המילים Depression ו- Ketamine יעלה אפשרויות מתאימות רבות.
-
Ketamine for Depression, 1:Clinical Summary of Issues Related to Efficacy, Adverse Effects, and Mechanism of Action – Chittaranjan Andrade, MD– סיכום מחקרים (אפריל 2017) על שימוש בקטמין בדכאון. חשוב לציין שהכתבה נכתב ע”י פסיכיאטר (רופא המתמחה במחלות נפש) ומתייחסת בעיקר לגישה הפרמקולוגי, בה ההשפעות הפסיכדליות ודיסוציאטיביות נחשבות לתופעות לוואי לא רצויות ולא ככלי לטיפול (כפי שקיים בגישה הפסיכדלית)
התמכרויות
- טיפול בהתמכרויות – מאמר משנת 2018 מסכם את המחקרים העיקריים ומציע דרכי פעולה אפשריים בשימוש בקטמין בטיפול בהתמכרויות (קישור להורדת המאמר כקובץ PDF)
-
Ketamine for the treatment of addiction: Evidence and potential mechanisms – עוד מאמר המסכם את השימוש של קטמין בטיפול בהתמכרות
PTSD – פוסט טראומה
Ketamine as treatment for post-traumatic stress disorder: a review – מאמר מסכם מחקרים על שימוש בקטמין במקרים של PTSD. המאמר מאוד מקיף וכולל הקשר לדכאון וההבדל בין שימוש בקטמין לטיפול של PTSD (שכמעט כולו חיובי) והופעת PTSD בקרב אנשים שקיבלו קטמין כחלק מטיפול ברפואת חירום (אין תוצאות חד-משמעותיות)