מהי גישת מזעור נזקים

מה עדיף?

500 אנשים צורכים סמים. 10 מתוכן נפגעים

או

200 אנשים צורכים סמים. 20 מתוכם נפגעים

ישנם אנשים שערך עליון עבורם הוא שמירה על חוקים – ופגיעה כתוצאה מעבירה הינה “עונש” מקובל

בגישת מזעור נזקים הדגש הוא על הפחתת הנזק, כאשר הפחתת מספר משתמשים ע”י מניעת תחילת צריכה הינה אחת הדרכים (המוצלחות ביותר) למזער נזקים, והפחתת כמות נצרכת הינה דרך שנייה – אך אינה יעד בשום צורה.


מזעור נזקים קיים ברצף בין מניעה לעידוד צריכה בטוחה

כמו שישנם אנשים שמאמינים שאסור לצרוך או לאפשר צריכה של חומרים אלו, ישנם גם אנשים שמאמינים שצריך רק את “המעטפת הנכונה” כדי שחומרים אלו יטיבו לכולם (או כמעט כולם).

עידוד צריכה בטוחה כולל פיתוח שימושים טיפוליים, דתיים ואחרים

יש לגישת מזעור נזקים תחומים משותפים גם עם מניעה וגם עם עידוד צריכה בטוחה.


עקרונות מזעור נזקים מבוססים על כבוד האדם

  • כבוד לזכות כל אחד לבחור כיצד לפעול, תוך הכרה בהשלכות מעשים, אחריות להפחית סיכונים לעצמו ולהיות חלק מתכנון מענים.
  • להתייחס לצריכת חומרים במורכבותה, כולל רמות פגיעות שונות לאוכלוסיות שונות, צריכה בטוחה יותר
  • מתייחס לכל הסיכונים אשר בצריכה, ומנגיש מענים כאשר ניתן להפחית סיכונים אלו – מתוך Science-based principles

באיזה נזק מדובר?

העבודה הרצינית ביותר בנושא נעשה ע”י דייוויד נאט ושות. בבריטניה. הם התחילו בהגדרת הנזקים האפשריים:

פיזית

  • נזק אקוטי כתוצאה מצריכה –
  • נזק מצטבר לאורך זמן
  • נזקים מיוחדים כתוצאה של אופן הצריכה (כמו זריקה או נזקי עישון)

נפשית – התמכרות

  • נזק אקוטי כתוצאה מצריכה –
  • נזק מצטבר לאורך זמן
  • נזקים מיוחדים כתוצאה של אופן הצריכה (כמו זריקה או נזקי עישון)

חברתית

  • נזק אקוטי כתוצאה מצריכה –
  • נזק מצטבר לאורך זמן
  • נזקים מיוחדים כתוצאה של אופן הצריכה (כמו זריקה או נזקי עישון)

ומדדו נזקים שונים מחומרים שונים

הם השתמשו בנתונים קיימים, ולפעמים בהערכות מומחים כדי למדוד כל סוג של נזק לכל חומר, לפי הדירוגים שיצאו מכל המחקרים הקודמים, כדי להשוות בין הנזקים השונים של כל אחד של 20 חומרים שונים

בין שאר הגילויים – אין קשר בין מעמד חוקי ומסוכנות החומר.

המדדים:

  1. תמותה ישירה מהחומר (כמו מנת יתר)-Drug Specific Mortality
  2. תמותה כתוצאה מהחומר (כמו הריסת כבד משתייה) – Drug related Mortality
  3. נזק ישיר ועקיף מצריכת החומר – Drug Specific / related damage
  4. תלות (שכולל התמכרות) – Dependence
  5. פגיעה בתפקוד השכלי (תחת השפעה – Specific, כתוצאה משימוש – Related) Impairment of Mental Functioning
  6. אובן של חפצים או מערכות יחסים – Loss of tangibles/relationships
  7. תאונות – Injury
  8. פשע – Crime
  9. נזק סביבתי (כמו כריתת יערות לגדל קוקאין) – Environmental damage
  10. קושי משפחתי – Family adversities
  11. נזק בינלאומי (כתוצאה מהברחות וכד’) – International damage
  12. נזק כלכלי (כמו טיפול במכורים ע”ח המדינה) – Economic Cost
  13. קהילה – Community

זה לא משנה מי שאלו

הם עשו תהליך דומה עם קבוצות שונות. גם כאשר השוו בין תוצאות קבוצות מומחים וקבוצות משתמשים, הגיעו לתוצאות כמעט זהות.


ארבעים שנה ניסו מסרים פשוטים

ננסי רייגן, שהייתה אישתו של נשיא ארה”ב סיפרה בגאווה בראיון איך בא לה, באופן ספונטני בתשובה לילד קטן, את מדיניות ארה”ב (וכתוצאה של העולם) של הפשטה: “פשוט להגיד לא”.

המסר היה פשוט:

  • כל הסמים תמיד רעים
  • מי שמתחיל עם קנאביס מסתיים מת ממנת יתר ברחוב
  • צריך רק את ההחלטה לא לצרוך כדי להינצל

המסר הפשוט לא עמד מבחן התוצאה וגרם להרס רב


מזעור נזקים (בראייה הפסיכדלית) מתמקד בשלושה גורמים:

חומר

הסתכלות רחבה ועמוקה על ה- מה, כמה, איך

סט

הגורמים הנפשיים ופנימיים של ה-מיינדסט

סטינג

הסביבה – כל מה שמסביב, כולל אנשים, מוזיקה, תנאים פוזיים וכד’


לא המצאתי את זה לבד

וועדות רבות שבוחנות את הנושא

כולל צוותים ישראליים כולל משרד לבטחון פנים, רשות למלחמה בסמים

ארגונים בינלאומיים

כולל אותם הארגונים שבעבר קראו להחריף את המלחמה בסמים

גופים בקנדה, בה אימצו את הגישה בנושא קנאביס

פוליטיקאים ושוטרים בכירים


מעניין? גם לחברים מגיע לדעת

כתיבת תגובה

ליצור קשר