
מעבר לטוב ורע: הבנה מעמיקה של שימוש בחומרים פסיכואקטיביים
תועדה ענקית ל-Perplexity.ai על העזרה בניסוח
אינני מתבייש להודות שזאת לא השפה הטבעית שלי ונעזרתי בכתיבה וניסוח. יחד עם זאת, עמוד זה אינו תוצר של הכלי. העבודה איתו היה דומה לעבודה עם שותף אמיתי ואנושי.
עבדנו על עמוד זה יותר מיומיים מלאים, בהקשר רחב יותר של עבודה על תכני האתר. הייתי צריך לבחור את המידע ומקורות עליהם רציתי להתבסס, להכין ולשפץ מסגרת, להתחיל למלא בחומר, לדייק, לשנות, להשלים.
ואז להסתכל על העמוד, לראות מה חסר, איפה שמנו דגש מדי על דברים קטנים ודילגנו על דברים גדולים. ואחרי שתיקננו את הנקודות האלו, להביט מלמעלה שוב ולהחליט (יחד) איך לשים על העמוד שיהיה כל התוכן בלי להציף.
ואז כמובן, שוב להסתכל לדאוג לזה. אני עדיין לא הגעתי לקישור העמוד עם כל שאר העמודים באתר – אבל עדיין שווה להוציא
השימוש בחומרים פסיכואקטיביים הוא חלק בלתי נפרד מההיסטוריה והתרבות האנושית. מאז ומתמיד, בני אדם חיפשו דרכים לשנות את מצב התודעה, להרגיע כאב, לחגוג, או לחוות חוויות רוחניות באמצעות חומרים שונים. מהשימוש בפטריות קסם בטקסים עתיקים ועד לשתיית קפה בבוקר, חומרים פסיכואקטיביים ממלאים תפקיד משמעותי בחיינו.
בימינו, השיח סביב שימוש בחומרים פסיכואקטיביים הופך למורכב ומעניין יותר. בעוד שבעבר הגישה הייתה לרוב של איסור מוחלט, כיום ישנה הכרה גוברת בכך שלא כל שימוש הוא בהכרח מזיק או בעייתי. למעשה, רבים משתמשים בחומרים שונים באופן מבוקר ובטוח, כחלק מאורח חיים מאוזן.
לדוגמה, שתיית אלכוהול במתינות נחשבת מקובלת חברתית במקומות רבים. אנשים רבים נהנים מכוס יין בארוחת ערב או בירה עם חברים מבלי שזה יפגע בתפקודם היומיומי., לעתים צריכת אלכוהול מהווה חלק מטקסים דתיים שמרניים (יין לקידוש, למשל). באופן דומה, השימוש בקנאביס הופך לגיטימי יותר במדינות רבות, עם אנשים המשתמשים בו לצרכי הרפעה, יצירתיות, או אפילו לשיפור השינה.
אפילו בתחום הפסיכדליים, שנחשבו בעבר מסוכנים ובלתי חוקיים, יש שינוי גישה. מחקרים חדשים מראים את הפוטנציאל הטיפולי של חומרים כמו LSD או פסילוסיבין בטיפול בדיכאון וחרדה. כתוצאה מכך, יש יותר פתיחות לשימוש מבוקר בחומרים אלה, תחת השגחה מקצועית.
עם זאת, חשוב להבין שגם שימוש “מקובל” או “בטוח” אינו נטול סיכונים. השאלה המרכזית היא: כיצד נדע מתי השימוש הופך לבעייתי? האם יש גבול ברור בין שימוש מזדמן לבין התמכרות? והאם התמכרות היא סיכון היחיד?
במאמר זה, נבחן את השימוש בחומרים פסיכואקטיביים דרך פריזמה רב-ממדית, המבוססת על עבודתו של פרופסור דיוויד נאט, יחד עם המורכבות שמציעה לנו גישת מזעור הנזקים. גישה זו מאפשרת לנו להבין טוב יותר את מגוון ההשפעות של חומרים אלו על חיינו, מעבר לשאלה הפשוטה של “טוב” או “רע”. נדון בסיכונים ובתועלות, ונספק כלים להערכה עצמית של דפוסי השימוש שלכם.בין אם אתם משתמשים באופן מזדמן, קבוע, או פשוט סקרנים, מאמר זה נועד לספק מידע מהימן ומאוזן שיעזור לכם לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש בחומרים פסיכואקטיביים. זכרו, המטרה היא לא לשפוט, אלא להבין ולקדם שימוש בטוח ואחראי, אם בכלל.
חשוב לזכור: מאמר זה נועד למטרות מידע בלבד (הוא כללי מאוד) ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי (שהוא אישי מאוד).
אם אתם מודאגים לגבי השימוש שלכם בחומרים כלשהם, פנו לייעוץ מקצועי – אליי או אל איש מקצוע אחר
המודל הביו-פסיכו-סוציאלי: מסגרת להבנת השימוש בחומרים
כשאנחנו מדברים על שימוש בחומרים פסיכואקטיביים, לרוב מתמקדים בשאלה “האם זה התמכרות?”. אבל המציאות מורכבת הרבה יותר. כפי שראינו בחלקים הקודמים של המאמר, ישנם ממדים רבים של סיכונים ונזקים אפשריים. כעת נעמיק בהבנה כיצד גורמים שונים משפיעים על דפוסי השימוש שלנו.
מודל הגורמים
מודל התהליך

המודל הראשון מפרט את הגורמים הספציפיים בכל אחד מהתחומים – ביולוגי, פסיכולוגי וחברתי. האזורים החופפים בין המעגלים מדגישים כיצד גורמים אלו משפיעים זה על זה.

המודל הראשון מתאר את התהליך הדינמי של שימוש בחומרים פסיכואקטיביים. הוא מראה כיצד פגיעויות מוקדמות, השפעות על התפקוד, ותוצאות של שימוש כרוני מקיימים ביניהם יחסי גומלין מתמשכים.
לפי המודל, פחות חושב מאיפה האדם מתחיל מאשר איפה זה פוגש את המעגל הבא.
חשוב להבין שתהליך זה מתרחש אצל כל משתמש, בין אם השימוש בעייתי ובין אם לא, אך מסיבירה כיצד שימוש שהיה חיובי יכול להפוך מזיק עם הזמן או מזיק לאחר.
כיצד המודלים עוזרים לנו להבין שימוש נורמטיבי?
המודלים מראים שהשימוש בחומרים פסיכואקטיביים הוא תוצר של אינטראקציה מורכבת בין גורמים רבים:
- ברמה הביולוגית:
- תגובות פיזיולוגיות לחומר
- רגישות אישית
- השפעות בריאותיות
- ברמה הפסיכולוגית:
- מצב נפשי ורגשי
- ציפיות מהשימוש
- דפוסי התמודדות
- ברמה החברתית:
- הקשר חברתי של השימוש
- מערכות תמיכה
- נורמות תרבותיות
הקשר לממדי הסיכון
כפי שנראה בחלק הבא של המאמר, הסיכונים הכרוכים בשימוש בחומרים פסיכואקטיביים מתחלקים לקטגוריות שונות:
- נזקים פיזיים
- נזקים פסיכולוגיים
- נזקים חברתיים
המודל הביו-פסיכו-סוציאלי מראה כיצד כל אחד מסוגי הנזקים הללו:
- מושפע מגורמים מרובים
- משתנה בין אדם לאדם
- יכול להשתנות לאורך זמן
הערכה אישית מקצועית
המורכבות של המודלים מדגישה את החשיבות של הערכה אישית מקצועית.
בפגישת ייעוץ נוכל:
לנתח את המרכיבים השונים בחייכם
להבין את דפוסי השימוש שלכם בהקשרם המלא
לזהות גורמי סיכון וחוסן
לפתח אסטרטגיות מותאמות אישית
לפני שנמשיך לסיכונים ונזקים:
לא כל שימוש מזיק. יש גם שימוש טיפולי, וגם לא מעט שימוש סתמי בחומרים. דיברנו על כך כבר.
מכאן, נתחיל לפרק קצת את המילה “נזקים” לבחון איזה סוגי נזקים יכולים להתרחש. אני עושה בפירוט כי מי שטומן את הראש בחול מקבל בעיטה בתחת וכדי לדעת מה יכול לקרות ולאו דווקא מה קורה או יקרה.
ממדי הסיכון העיקריים
כשאנחנו מדברים על הסיכונים הכרוכים בשימוש בחומרים פסיכואקטיביים, חשוב להבין שיש שתי גישות משלימות: הקטנת סיכון והפחתת נזק.
הקטנת סיכון מתמקדת במניעה – כיצד להימנע מסיכונים מלכתחילה. לדוגמא, שימוש במחטים סטריליים מפחית את הסיכון להידבק במחלה זיהומית, ואולי מנטרל סיכון זה.
הפחתת נזק, לעומת זאת, מתמקדת בצמצום ההשפעות השליליות הבלתי נמנעות של השימוש. לדוגמא, כל עישון פוגע בריאות, אבל השימוש בפילטר או בוופורייזר יכול להפחית את מידת הנזק.
גישה רב-ממדית זו, המבוססת על עבודתו של פרופסור דיוויד נאט, מאפשרת לנו להבין טוב יותר את מכלול ההשפעות של שימוש בחומרים פסיכואקטיביים. במקום להסתכל רק על שאלת ההתמכרות או החוקיות, אנחנו בוחנים שלושה תחומים עיקריים של סיכונים ונזקים פוטנציאליים:
יש מגוון סיכונים ונזקים
נזקים פיזיים
נזקים פסיכולוגיים
נזקים חברתיים
הנזקים הפיזיים מהווים היבט משמעותי בהערכת השימוש בחומרים פסיכואקטיביים, וחשוב להבין אותם הן מבחינת הסיכון (הסבירות שיקרה נזק) והן מבחינת מידת הנזק עצמו (ההשפעה על הגוף). השפעות אלו יכולות להיות מיידיות או ארוכות טווח, ומשתנות בהתאם לסוג החומר, תדירות השימוש, והמאפיינים האישיים של המשתמש.
כשמדברים על סיכונים ונזקים פיזיים, חשוב להכיר בשני סוגים עיקריים: נזקים ספציפיים לחומר ונזקים הקשורים לשימוש. הנזקים הספציפיים לחומר הם תוצאה ישירה של פעולת החומר על הגוף – למשל, ההשפעה של אלכוהול על הכבד או היכולת של מינון יתר להרוג. לעומת זאת, נזקים הקשורים לשימוש נובעים מהאופן שבו משתמשים בחומר – למשל, זיהומים כתוצאה משימוש במחטים לא סטריליות או החלפת עישון באופן צריכה אחר. הבנת ההבדל בין שני סוגי הנזקים הללו חיונית לפיתוח אסטרטגיות יעילות להפחתת נזקים.
נזקים ספציפיים לחומר
אלו דוגמאות לנזקים ישירים הנגרמים כתוצאה מהשפעת החומר על הגוף:
- אלכוהול:
- נזק לכבד, כולל שחמת הכבד.
- פגיעה במערכת העיכול ובלבלב.
- עלייה בסיכון למחלות לב וכלי דם.
- טבק:
- נזק משמעותי לריאות, כולל סרטן ריאות ומחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD).
- עלייה בסיכון למחלות לב וכלי דם.
- פגיעה במערכת החיסון.
- קנאביס:
- נזק אפשרי למערכת הנשימה בעישון ממושך.
- השפעה על התפתחות המוח בקרב משתמשים צעירים.
- אופיואידים:
- סיכון גבוה למנת יתר, שעלולה להיות קטלנית.
- נזק למערכת העיכול, כולל עצירות כרונית.
- קוקאין:
- נזק למערכת הלב וכלי הדם, כולל סיכון מוגבר להתקפי לב ושבץ.
- נזק לרקמות האף בשימוש באמצעות שאיפה.
נזקים הקשורים לשימוש
אלו הם נזקים עקיפים הנובעים מהתנהגויות הקשורות לשימוש בחומר:
- סיכון מוגבר לתאונות:
- תאונות דרכים תחת השפעת אלכוהול או סמים אחרים.
- נפילות ופציעות כתוצאה מפגיעה בשיווי המשקל ובקואורדינציה.
- מחלות זיהומיות:
- סיכון מוגבר להידבקות ב-HIV, הפטיטיס B ו-C בקרב משתמשים בסמים בהזרקה.
- זיהומים מקומיים באזור ההזרקה.
- הרעלות:
- סיכון להרעלה כתוצאה משימוש בחומרים לא מפוקחים או מזוהמים.
- אינטראקציות מסוכנות בין חומרים שונים.
- פגיעה בתזונה:
- הזנחה של תזונה נאותה, שעלולה להוביל לחסרים תזונתיים.
- ירידה במשקל לא בריאה או עלייה במשקל, תלוי בסוג החומר.
- השפעות על מערכת הרבייה:
- פגיעה בפוריות.
- סיכונים מוגברים להריון ולעובר בנשים הרות המשתמשות בחומרים.
הנזקים הפסיכולוגיים מהווים היבט משמעותי בהערכת הסיכונים הכרוכים בשימוש בחומרים פסיכואקטיביים. השפעות אלו יכולות להיות מיידיות או ארוכות טווח, ומשתנות בהתאם לסוג החומר, תדירות השימוש, והמאפיינים האישיים של המשתמש.
הפרעות מצב רוח
דיכאון
- שימוש ממושך ולא מפוקח בחומרים כמו אלכוהול, קוקאין, או אופיואידים יכול להגביר את הסיכון להתפתחות דיכאון. ראוי לציין שלעתים שימוש בחומרים אלו (או מקבילים מבית המרקחת) משמש לטיפול בדיכאון.
- לעיתים קרובות, הדיכאון מחמיר את מעגל ההתמכרות, כאשר המשתמש פונה לחומרים כדי להקל על תסמיני הדיכאון
- הקשר בין דיכאון ושימוש בחומרים הוא דו-כיווני: כל אחד מהם עלול להחמיר את השני
חרדה
- חומרים כמו קנאביס, MDMA, או אמפטמינים עלולים להגביר חרדה, לרוב תחת ההשפעה, אך לעתים גם בשימוש ארוך טווח
- תסמיני גמילה מחומרים רבים כוללים גם הם חרדה מוגברת
- חרדה חברתית עלולה להתגבר בעקבות שימוש ממושך, הסטיגמות הקשורות לשימוש ומשתמשים והמעמד החוקי של החומרים.
הפרעות פסיכוטיות
- פסיכוזה
- שימוש בקנאביס, במיוחד בגיל צעיר ובמינונים גבוהים, קשור לעלייה בסיכון להתפתחות פסיכוזה
- השימוש בסמים פסיכדליים כמו LSD עלול להצית אפיזודות פסיכוטיות ארוכות טווח
- הסיכון גבוה במיוחד אצל אנשים עם נטייה גנטית להפרעות פסיכוטיות
- שינויים בתפיסה החושית עלולים להימשך גם לאחר הפסקת השימוש
- לעיתים רחוקות מתפתחת הפרעה תפיסתית מתמשכת הלוקינוגנית (HPPD)
פגיעה קוגניטיבית
זיכרון
- שימוש כרוני באלכוהול עלול לגרום לפגיעה משמעותית בזיכרון לטווח קצר וארוך
- שימוש ממושך בקנאביס קשור לירידה ביכולות זיכרון ולמידה
- חלק מהפגיעות בזיכרון עשויות להיות הפיכות לאחר הפסקת השימוש
קשב וריכוז
- חומרים ממריצים כמו קוקאין או אמפטמינים עלולים לפגוע ביכולת הריכוז לטווח ארוך (אך במינונים מסויימים עשויים לעזור לאנשים המתמודדים עם הפרעות קשב וריכוז
- קשיי קשב עלולים להשפיע על תפקוד בעבודה ובלימודים
- הפרעות קשב קיימות עלולות להחמיר עם שימוש לא נכון
שינויי אישיות והתנהגות
אימפולסיביות והתנהגות
- עלייה בהתנהגויות אימפולסיביות וירידה בשליטה עצמית, גם תחת השפעת החומר ולעתים גם לתווך הארוך
- שינויי מצב רוח קיצוניים, במיוחד בתקופות של שימוש ושל גמילה
- התנהגות אגרסיבית, במיוחד בשימוש באלכוהול, ממריצים כמו קוקאין או סטרואידים
הפרעות שינה
- נדודי שינה משימוש בחומרים ממריצים
- שינויים במבנה השינה ופגיעה באיכות השינה בעקבות החומרים עצמם או אורח החיים המלווה את השימוש (מסיבות של ימים שלמים וכד’)
- הפרעות שינה כתסמין גמילה נפוץ
התמכרות פסיכולוגית
- התפתחות תלות רגשית בחומר כאמצעי להתמודדות
- דחף בלתי נשלט לשימוש, גם כשהמשתמש מודע לנזקים
- קושי בהפסקת השימוש למרות השלכות שליליות
נזקים חברתיים
הנזקים החברתיים של שימוש בחומרים פסיכואקטיביים מציגים תמונה מורכבת ומרתקת. בעבודתו פורצת הדרך, פרופסור דיוויד נאט חשף תובנה מפתיעה: חלק ניכר מהנזקים החברתיים אינם נובעים כלל מהשפעות החומרים עצמם, אלא מהיחס החברתי כלפי השימוש והמשתמשים. זוהי תובנה מטלטלת, שמאתגרת את התפיסות המסורתיות שלנו לגבי הקשר בין שימוש בחומרים פסיכואקטיביים ונזק חברתי.
הפרדוקס החברתי
מחקריו של נאט חושפים פרדוקס מעניין: לעתים קרובות, הנזק החברתי הגדול ביותר נגרם דווקא מהתגובה החברתית לשימוש, ולא מהשימוש עצמו. אלכוהול, למשל, מדורג כגורם לנזק חברתי משמעותי, אך זוכה לקבלה חברתית רחבה. לעומת זאת, חומרים אחרים שנמצאו כפחות מזיקים חברתית, סובלים מסטיגמה חברתית קשה שמעצימה את הנזק.
המעגל האישי והמשפחתי
המעגל המקצועי
השלכות כלכליות ומשפטיות
היחסים המשפחתיים הם לרוב הזירה הראשונה שבה מתגלים הנזקים החברתיים. המורכבות כאן נובעת מהשילוב בין השפעות ישירות של החומרים לבין תגובות חברתיות. שינויים בדפוסי התקשורת או בתפקוד היומיומי עלולים להוביל למתחים משפחתיים, אך לעתים קרובות הנזק המשמעותי יותר נובע דווקא מהסטיגמה החברתית והבושה.
במשפחות רבות, הפחד מ”מה יגידו” משפיע יותר מההתנהגות עצמה. זה יוצר מעגל קסמים: ככל שגדל הפחד מחשיפה, כך גדל הצורך בהסתרה, מה שמקשה על קבלת תמיכה ועזרה כשצריך. הסטיגמה החברתית משפיעה גם על המשפחה המורחבת, שלעתים מתרחקת מחשש לפגיעה במוניטין המשפחתי.
בעולם התעסוקה המודרני, ההשלכות מגוונות:
- היעדרויות ואיחורים
- ירידה בפרודוקטיביות
- סיכון מוגבר לתאונות עבודה
- פגיעה במוניטין מקצועי
- קושי במציאת עבודה חדשה
- אפליה בקידום
- פיטורין על רקע סטיגמה
בלימודים:
- קשיי ריכוז והישגים יורדים
- היעדרויות
- סיכון להרחקה ממסגרות לימודיות
- החמצת הזדמנויות להתפתחות מקצועית
ההשפעה הכלכלית מתבטאת ב:
- הוצאות גבוהות על רכישת חומרים
- אובדן ימי עבודה והכנסה
- צבירת חובות
- פגיעה בדירוג אשראי
- הוצאות משפטיות
- קנסות ועלויות נלוות
במישור המשפטי:
- סיכון למעצר והרשעה
- שלילת רישיון נהיגה
- רישום פלילי שמשפיע על תעסוקה עתידית
- סיכון לאובדן משמורת על ילדים
- מגבלות על נסיעות לחו”ל
שינויים בזהות ובמעמד החברתי
השימוש בחומרים יכול להוביל לשינויים משמעותיים בתפיסה העצמית ובמעמד החברתי:
- סטיגמה והדרה חברתית
- אובדן חברויות ותיקות
- צמצום מעגלים חברתיים
- שינוי בדפוסי התנהגות חברתית
- פגיעה בביטחון העצמי
- שינוי בזהות האישית והחברתית
השפעה על מערכות תמיכה
הסטיגמה משפיעה גם על היכולת לקבל עזרה:
- היסוס לפנות לטיפול רפואי
- קושי בקבלת שירותי רווחה
- צמצום רשתות תמיכה חברתיות
- פגיעה באיכות הטיפול בגלל דעות קדומות
עכשיו קל יותר אולי להבין מדוע אנשים מתים במסיבות טבע, מדוע יש עזרה רבה בנושא אלכוהול אך מעטה לקנאביס, ועוד תופעות מעוותות כאלו

חומר | נזק פיזי | נזק פסיכולוגי | נזק חברתי | דירוג סיכון כולל |
---|---|---|---|---|
אלכוהול | גבוה | בינוני | גבוה מאוד | גבוה מאוד |
ניקוטין | גבוה | נמוך | נמוך | בינוני |
קנאביס | נמוך | בינוני | נמוך | נמוך-בינוני |
תרופות מרשם | משתנה | משתנה | נמוך | משתנה |
מגמות בישראל, השוואת סיכונים, והנחיות
בשנים האחרונות חלו שינויים משמעותיים בדפוסי השימוש בחומרים פסיכואקטיביים בישראל, במיוחד לאור אירועי ה-7 באוקטובר 2023 והמלחמה שפרצה בעקבותיהם.
{הערה חשובה}
הנתונים המוצגים כאן מבוססים על מחקרים עדכניים של המרכז הישראלי להתמכרויות (ICA) ומחקר HBSC. חשוב לזכור שמגמות אלו משתנות לאורך זמן ומושפעות מגורמים רבים.
שימוש בקנאביס ואלכוהול
עלייה בשימוש לאחר ה-7 באוקטובר
מחקר שנערך על ידי המרכז הישראלי להתמכרויות (ICA) מצא כי:
- אחד מכל ארבעה ישראלים (25%) משתמש בחומרים ממכרים בסיכון גבוה, עלייה של 15% לעומת אמצע 2022
- חלה עלייה משמעותית בשימוש בתרופות מרשם, במיוחד תרופות הרגעה ושינה
- אחד מכל שישה ישראלים מתמודד עם התמכרות לתרופות מרשם
- אחד מכל עשרה ישראלים מתמודד עם התמכרות לתרופות הרגעה ושינה, עלייה של 100% ו-180% בהתאמה לעומת 2022
קנאביס:
- 27% מהמבוגרים בגילאי 18-65 דיווחו על שימוש בקנאביס
- עלייה של 7% בשימוש בקנאביס בסיכון מוגבר בקרב צעירים
אלכוהול:
- 6.4% מהאוכלוסייה הבוגרת דיווחו על שימוש באלכוהול ברמה מסוכנת
- ירידה של כ-20% בשימוש באלכוהול בסיכון מוגבר בקרב גברים וצעירים
קשר בין חשיפה לטראומה ושימוש בחומרים
הספרות המחקרית מצביעה על קשר משמעותי בין חשיפה לטראומה ושימוש בחומרים פסיכואקטיביים. מחקרים מראים כי כ-40% מהאנשים המתמודדים עם הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) מפתחים גם דפוסי שימוש בעייתיים בחומרים פסיכואקטיביים, שיעור גבוה משמעותית מהאוכלוסייה הכללית.
המחקר מצביע על שלוש תיאוריות מרכזיות המסבירות את הקשר בין טראומה ושימוש בחומרים פסיכואקטיביים:
- תיאוריית הטיפול העצמי: אנשים מפתחים דפוסי שימוש בחומרים בניסיון להתמודד עם המצוקה הקשורה להשפעות של חשיפה לטראומה ותסמיני דחק טראומטי1. הם משתמשים בחומרים כדי לווסת רגשות עוצמתיים או להקהות את עצמם מחוויה רגשית אינטנסיבית1.
- התיאוריה הנוירוביולוגית: טראומה משפיעה על מערכות המוח האחראיות על תגובת הדחק ומערכת התגמול. שינויים אלה במוח מגבירים את הפגיעות להתנהגויות ממכרות ואת הסיכון לפתח הפרעות שימוש בחומרים4.
- מודל הוויסות הרגשי: טראומה, במיוחד בילדות, פוגעת ביכולות ויסות רגשי והתקשרות. שימוש בחומרים מתפתח כאסטרטגיית התמודדות עם רגשות של עצב וכעס6.
חשוב לציין שהתיאוריות הללו אינן מוציאות זו את זו, אלא משלימות זו את זו בהבנת המורכבות של הקשר בין טראומה ושימוש בחומרים4.
בישראל, מחקר שנערך לאחר אירועי ה-7 באוקטובר 2023 מדגים את הקשר הזה באופן ברור. המחקר מצא קשר ישיר בין רמת החשיפה לאירועים לבין העלייה בשימוש בחומרים:
- 47% מאלו שנחשפו ישירות לאירועים צורכים יותר חומרים ממכרים
- 28% מאלו שנחשפו לתכנים קשים במדיה צורכים יותר חומרים ממכרים
- 23% מאלו שהיו בקשר עם נפגעים צורכים יותר חומרים ממכרים
המלצות לשימוש בטוח יותר
- הכרת החומר והסיכונים
- למדו על החומר בו אתם משתמשים
- הכירו את ההשפעות והסיכונים הספציפיים
- דעו מה המינון המתאים עבורכם
- סביבה בטוחה
- השתמשו רק בסביבה מוכרת ובטוחה
- הימצאו בקרבת אנשים שאתם סומכים עליהם
- תכננו מראש את הדרך הביתה
- מודעות למצב הנפשי
- הימנעו משימוש במצבי מצוקה נפשית
- שמרו על קשר עם מערכות תמיכה
- היו מודעים להשפעה על מצב הרוח
הבנת השימוש בחומרים פסיכואקטיביים דורשת גישה מורכבת ורב-ממדית. בעוד שחלק מהשימושים בחומרים אלו הם חלק מהתרבות האנושית, חשוב להבין את מכלול הסיכונים ולפעול להפחתתם.
איפה זה פגש אתכם?
אני מזמין אתכם לקבוע פגישת ייעוץ אישית לדיון בדפוסי השימוש שלכם והדרכים להפחתת סיכונים, מזעור נזקים וצריכה בטוחה יותר.