משאבים – מחקרים ומאמרים

קיבצתי כאן משאבים (מאמרים ומחקרים) שלדעתי מעניינים, אמינים, מדויקים, וחשובים. האוסף כולל מאמרים מקצועיים ומקורות מהם אני מקבל את המידע שאני מציע.

משאבים אודות סמים

העמוד שלי על סמים וחומרים פסיכו-אקטיביים נותן פרספקטיבה ומפרט את השירותים בנושא.

יש עמוד נפרד לכל אחד מהחומרים הנפוצים: MDMA, LSD, קטמין, פסילוסיבין.

מחקרים ומאמרים:

תַקצִירסן פדרו, קקטוס המכיל מסקלין, נמצא בשימוש במשך אלפי שנים והוא פופולרי כיום כחומר פסיכדלי בנסיגות טקסיות באירופה. המחקר הנוכחי חוקר את ההשפעות המשנות את התודעה של סן פדרו. 42 משתתפים שהצטרפו לריטריטים פסיכדליים טקסיים בהולנד נחקרו באמצעות שאלונים שבדקו 11 מימדים של מצבי תודעה משתנים (11D-ASC), פירוק אגו, חוויות מיסטיות וחוויות מאתגרות. התוצאות מדגימות באופן טנטטיבי את מעמדה של סן פדרו כפסיכדלית, וחושפות סטיות מתודעת ערות רגילה בכל 11 תת-הסולמות של 11D-ASC, ציונים מתונים של פירוק אגו וחוויה מיסטית מוחלטת בשני שליש מהמשתתפים. יתר על כן, נבנה פרופיל תודעה של סן פדרו, שחשף כי חוויות רוחניות באות לידי ביטוי ...
להמשך קריאה
בינאור 2023 תקיים הכשרה למטפלים ופסיכיאטרים. ההכשרה מיודעת לאנשי מקצוע שרוצים להתמקצע בתנאים טובים ונוחים בתחום המתפתח של טיפולים פסיכדליים ע"י המומחים בעולם בטיפולים בעזרת קטמין ועוד. ההכשרה תתקיים באנגלית. הכשרה זאת מודרכת על ידי צוות מיוחד שהגיע מארה"ב ומהארץ, שכולל פסיכיאטרים בעל ניסיון של עשרות שנים, מאמרים וספרים, מטפלים, רוקחים ואחרים שיהוו קבוצת עמיתים לעובדה בהמשך. בנוסף, הבוגרים יכולים להצטרף לתמיכה ורשת הבוגרים של ד"ר וולפסון והמרכז שלו.  ההכשרה תתקיים בתנאים טובים במצפה רמון לאורך שישה ימים, וכוללת גם הכשרה מעשית. התוכנית המלאה מופיעה באתר הקישור לאתר: https://www.psyk-ed.com ...
להמשך קריאה
יש כזה דבר? יש כמה אפשרויות חוקיות? פוסט זה מכסה באופן רחב את כמעט כל הרקע ואפשרויות של טיפולי קטמין בשביל הנפש. אם, לאחר קריאת העמוד או מתוך ידע קודם, טיפול קטמין מתאים לך וחיפשת מידע מעשי איך לקבל, נא לפנות לעמוד זה. קצת על החומר *רקע בשנת 1959 התגלה כי PCP – Phencylidine , הוא חומר הרדמה יעיל. במקביל, התגלו תכונותיו הסכיזופרנומימטיות ובעקבות תופעות אלו ה Phencylidine ננטש למרות שהניסיונות לגילוי נגזרותיו הפחות מסוכנות נמשכו. אחד החומרים שנתגלה בנסיונות אלו הוא קטמין (Ketamine), חומר אנטגוניסטי לקולטן גלוטמט מסוג (N-methyl-D-aspartae (NMDA receptor antagonist קטמין הינה מולקולה בעלת אפיניות גבוהה, לא ...
להמשך קריאה
מאמר זה נועד להיות מדריך סמכותי לפסיכיאטרים ואחרים המתעניינים בהבנה ויישום של פסיכותרפיה פסיכדלית של קטמין (KPP), ומתמקד בפרמקולוגיה, פנומנולוגיה ויישומים קליניים שלה. קטמין הוא חומר הרדמה דיסוציאטיבי בשימוש נרחב על ידי רופאים ווטרינרים בארצות הברית. בנוסף לתכונות ההרדמה והדיסוציאטיביות שלו, לקטמין יש גם שפע של תכונות פסיכולוגיות ותרופתיות אחרות, הכוללות משכך כאבים, מרגיע, נוירו-פרוקטטיבי, חרדה, נוגד דיכאון, ממריץ, משכך כאבים.והשפעות הזיה. הספרות על היישום הקליני של KPP נסקרת באופן מקיף, ניתנת עצות מעשיות לשימוש ב-KPP, והפרמקולוגיה והפנומנולוגיה של חוויות פסיכדליות הנגרמות על ידי קטמין נחקרות, כולל ביחס לריפוי טרנס-אישי והשלכות יאטרוגניות אפשריות של שימוש לרעה ב-KPP ...
להמשך קריאה
Quantifying the Psychological Effects of Ketamine - From Euphoria to the k-Hole 52 משתמשי קטמין גויסו באופן "אופורטוניסטי" להשתתף בסקר של ההשפעות הפסיכולוגיות של התרופה, במנצ'סטר, בריטניה בשנת 2008. 27 נשאלים ללא קטמין גויסו גם לצורך השוואה לגבי "אחר" שימוש בסמים לפנאי ורמת הסכיזוטיפיה. משתמשי קטמין ייחסו לתרופה מגוון רחב של חוויות מעוררות תיאבון, סלידה, אפקט שלאחר ודיסוציאטיביות. הם גם דיווחו על שימוש במגוון רחב הרבה יותר של תרופות פנאי אחרות מאשר אנשים שאינם משתמשים בקטמין. משתמשים לשעבר דיווחו על פחות חוויות חיוביות או דיסוציאטיביות באופן משמעותי ממשתמשים נוכחיים ...
להמשך קריאה
חומרסטסטינג כבר חמישים שנה, מאז שטימותי לירי הכיר לעולם את המושגים "סט" ו"סטינג", הם עדיין מלווים אותנו בתור "הגורמים החוץ-פרמקולוגיים" העיקריים וחיוניים לקבוע את איכות ותוכן החוויה הפסיכדלית אבל עברו כמעט 70 שנים בהן עשרות מיליוני אנשים צרכו את החומרים והתפתחו המושגים. ואנחנו יהודים - למה לא לאמץ את המגן שלנו להגן על עצמנו? Screening סינון - לא כל חומר מתאים לכל אחד בכל עת לדעת להגיד "לא" היא תכונה חיונית למי שצורך פסיכדליים ולא רוצה להסתבך. הגבולות במחקר הן מה שהופך שימוש במסגרת טיפולית לבטוחה. כל חריגה מתנאים אלו מגביר את הסיכון. יש מצבים בהם הסיכון גדול מדי ובמקרים ...
להמשך קריאה
The recent renaissance of psychedelic science has reignited interest in the similarity of drug-induced experiences to those more commonly observed in psychiatric contexts such as the schizophrenia-spectrum. This report from a multidisciplinary working group of the International Consortium on Hallucinations Research (ICHR) addresses this issue, putting special emphasis on hallucinatory experiences. We review evidence collected at different scales of understanding, from pharmacology to brain-imaging, phenomenology and anthropology, highlighting similarities and differences between hallucinations under psychedelics and in the schizophrenia-spectrum disorders. Finally, we attempt to integrate these findings using computational approaches and conclude with recommendations for future research. תרגום גוגל: הרנסנס האחרון של המדע הפסיכדלי מחזיר מחדש עניין בדמיון ...
להמשך קריאה
טיפול פסיכדלי חוקי כנראה יאושר בעוד כמה שנים, אבל כבר עשרות שנים יש עשרות אלפי ישראלים שצורכים חומרים אלו ללא מטפל.מה מטפל מנוסה יכול לעשות בחדר הטיפול עם חוויות אלו? איך הוא יכול לתמוך במטופלים שלו להפוך חוויות אלו - נעימות וקשות - להזדמנות טיפולית, ובלי לעודד שימוש?הזדמנות גם למי שמתלבט האם להביא תכנים כאלו לתוך חדר הטיפול לדבר על המורכבות בהחלטה הזאת. מתי צריך ללכת למטפל בגלל חוויה פסיכדלית, ואיך יודעים אם הוא יכול להכיל חוויות כאלו?נדבר גם, ישר ולעניין, על האתגרים שבעבודה כזאת, על חוק ועל אתיקה.גם נכיר לכם את הקורס החדש למטפלים, "שלם וחלקיו" ...
להמשך קריאה
סמינר מקוון זה יציג מושגים בסיסיים של פרמקולוגיה הקשורים לפסילוציבין, DMT (מ ayahuasca) ו- MDMA. ההרצאה תתאר כיצד תרכובות סרוטונרגיות אלו משפיעות על המוח ומדוע שינויים ביולוגיים אלו עשויים לשפר את הסימפטומים הפסיכיאטרים. כמו כן יידונו חששות פוטנציאליים בנושא בטיחות כגון תופעות לוואי ואינטראקציות בין תרופות. קלן תומאס, PharmD, MS, הוא פרופסור חבר ורוקח פסיכיאטרי מוסמך עם מועצת המנהלים עם אתרי טיפול רפואי בהתנהגות חוץ-רחוקית בסן פרנסיסקו ובאוקלנד. הוא השלים כימיה / פרמקולוגיה לתואר ראשון באוניברסיטת דיוק, PharmD באוניברסיטת סן פרנסיסקו, ותואר שני במחקר קליני באוניברסיטת מישיגן. הוא סיים לימודים קליניים בבתי מרקחת באוניברסיטת מישיגן ובאוניברסיטת דרום קליפורניה. מחקריו קשורים ...
להמשך קריאה
זה נכון שבאופן כללי אין לי אמון רב בפוליטיקאים או פעילותם כפי שמתבצע בכנסת (להבדיל מאיך שהייתי רוצה שיתבצע). אימנע כאן מפרשנויות פוליטיות לגבי המניעים או כוונות ורק אפרגן על העבודה הרצינית ומקצועית של ח"כ מיכל קוטלר-וונש בהובלת הוועדה המיוחדת להתמודדות עם סמים ואלכוהול (כן, זה נכון - נגמרו המלחמה ואפילו המאבק, אבל לצערי מדינת ישראל אינו צריך מלחמה או מאבק כדי להפעיל נשק) בהובלת המערכת למצוא פתרונות הולמים למזער נזקים בקרב צרכני חומרים פסיכדליים, במיוחד במסיבות.  מאוד מעניין לראות ממש את החומר עצמו - לראות כאן את השידורים או לקרוא את הפרוטוקולים להבין שהקו אינו להפסיק שימוש - למרות ...
להמשך קריאה

משאבים אודות הטיול להודו וגיל העשרים

יש הרבה מידע על הטיול באתר של “הפינה שלנו בהודו” (הפינה נסגרה)

אני רוצה להזמין אתכם למפגש "חוזרים מהודו לבידוד" הגדול בזום, להצטרף לקבוצת הפייסבוק וקבוצת הווטאסאפ. שמי שון לייקוב (מוכר בפייסבוק כ"שון בהודו"). משנת 2014-2019 הפעלתי את "הפינה שלנו בהודו" (משם הכינוי בפייסבוק). הרעיון של הפינה היה שיהיה מקום לתרמילאים להגיע אליו "בכל מצב נפשי, רגשי או תודעתי" שאינו בדגם של בית – מגיעים למסעדה רגילה – והפינה אינה מייצגת איזו דרך חיים כלשהי אלא פוגש כל מטייל "איפה שהוא" לדבר איתו על החוויה שלו, ההחלטות והתמודדויות שלו. בגלל שדאגנו לא להגיד לאנשים מה לעשות, היינו יכולים להיות מקום בטוח לכולם מהסאחים ביותר ועד הדלוקים ביותר. מאז ההקמה, אחד הנושאים שהכי ...
להמשך קריאה
לפעמים קשה לנחות מהודו. לפעמים קשה מאוד לנחות מהודו. איך אפשר לרכך את הנחיתה? כל אחד הוא סיפור בפני עצמו וכמו שיש אלו שחוזרים ותוך זמן קצר כבר מתחילים לרוץ, יש גם אלו שלוקח להם עד חצי שנה (או יותר) לפני שהם נכנסים לשגרה. בזמן שעבדתי ב הפינה שלנו בהודו, הייתי מוציא מטיילים מהפיד שלי רק כשראיתי שחזרו לארץ, התחילו לעבוד או ללמוד והיו (בגדול) מבסוטים מחייהם - גם אם עדיין התגעגעו נורא. היו גם רבים שהמשיכו לדבר איתי גם אחרי שחזרו. אנשים מאוד שונים ואין מדריך כתוב שיכול להיות נכון לכולם, אבל יש כמה מגמות ואני מגיש אותם לשיקולך ...
להמשך קריאה
אחת מהתופעות שקיימות בקרב התרמילאים הישראלים הצעירים נקרא "התפלפות". לא ניתן למצות נושא מורכב כזה בסרט של שעה, אבל אפשר להביא טיפה על קצה המזלג. "התפלפות" בדרך כלל מתייחס לתרמילאי שנכנס למה שנקרא בפסיכיאטריה "התקף פסיכוטי" בעקבות שימוש בסמים (לרוב פסיכודליים). אפשר למצוא כאן מידע וכלים להתמודד עם מצבים קשים בזמן החוויה הפסיכודלית יש חילוקי דעות רבות לגבי הסרט, אך הביקורת העיקרית סביב הקשר שנעשה בסרט בין השירות הצבאית לטיול להודו, צריכת סמים ו"התפלפות". מצד שני כאשר נשאלים התרמילאים הצעירים למה כל כך הרבה ישראלים באים לטיול קיצוני כל כך בהודו, הרוב עונים "אחרי הצבא צריכים לפרוק". Flipping Out - ...
להמשך קריאה
כתבתי מאמר זה בינואר 2016 בעבודתי בהודו. מאז דברים נרגעו שם אבל כל מקרה לימד אותי עוד - ואני עדיין עומד מאחרי כל מילה שכתבתי אז: מאמר זה מתייחס למצב שנמשך לפחות מספר ימים. אם אתם מחפשים איך לעזור לחבר שתחת השפעת חומרים פסיכדליים, המידע בקישור הזה אני שונא את המילה "להתפלפ". היא חמודה ופשוטה מדי לתאר את המצבים המורכבים שהמילה אמורה לתאר, מה עובר על הבן אדם וחבריו – וכמה משקל יש למילה הזאת בקהילת התרמילאים בהודו. דמיינו לכם שאתם באמצע הטיול המיוחל להודו – להרגיש את החופש המוחלט אחרי 15 שנות התמסרות (12 שנים בי"ס ועוד 3 צה"ל) ...
להמשך קריאה
רקע שימוש בסמים מהווה בעיה סוציו-רפואית מרכזית ברחבי העולם. תת-קבוצה ייחודית עם פוטנציאל גבוה יותר לשימוש בסמים הם מטיילים צעירים בדרום-מזרח אסיה. פחות מקומץ מחקרים התמקדו באוכלוסייה זו, ופחות פחות בוצעו באתר. מטרתנו הייתה לאפיין את תופעת ההתעללות בסמים בקרב ישראלים ואזרחים אחרים, ולהגדיר גורמי סיכון שיחזו אילו מטיילים מועדים להתעללות בסמים. שיטות הנתונים נאספו באמצעות שאלונים שהופצו בדרום-מזרח אסיה ל -430 מטיילים. סטודנטים לרפואה ניהלו את השאלונים ברחבי הודו, תאילנד, נפאל, וייטנאם ולאוס במהלך 2002 ו -2003. תוצאות השאלונים של 231 ישראלים ו -199 אזרחים אחרים (בעיקר מבריטניה, שבדיה, אוסטרליה וגרמניה) נותחו. למטיילים אלה היה גיל ממוצע של 25.3 ...
להמשך קריאה

 

מעניין? גם לחברים מגיע לדעת
Scroll to Top
ליצור קשר