הצד הפסיכדלי של קנאביס

האם קנאביס יכול להיחשב כחומר פסיכדלי?

מבחינה כימית-פרמקולוגית?

לפשט נושא כימי מורכב – רוב הפסיכדליים (LSD, פסילוסיבין שבפטריות כד’, מסקלין שבקקטוסים, DMT) שייכים לאחד משתי “משפחות מולקולות” – טריפטמינים או פנאתילאמינים. חומרים אלו מפעילים את קולטן HT2A שנפוץ במוח (וקיים בכל הגוף, אבל תפקידו שם פחות מובן). ישנם גם חומרים דיסוציאטיביים, כמו קטמין, ממשפחה כימית אחרת שמפעילה את מערכת ה-GABA ובשימוש בטיפול פסיכדלי ובמינון מסויים גם חומר פסיכדלי (מה שנקרא ה- K-hole)

קנאביס הוא צמח חי המורכב ממולקולות רבות ומגוונות. בינתיים “רק” גילו מעל 150 קנאבוידים, אותם מולקולות שמפעילות את מערכת האנדוקנאבוידי בגוף ובמוח, אבל מנגנון הפעולה שונה לגמרי מאלו עליהם דיברנו. 

אבל . . .

  • מחקר משנת 2018 שחיפש להבין את הקשר בין קנאביס לפסיכוזות כמו סכיצפרניה מצא דרך בה קנאביס יכול להפעיל את קולטני HT2A (מי שאחראי לחוויות פסיכדליות בחומרים הקלאסיים). 
  • מחקר אחר משנת 2019 מיפה את פעילות המוח (שוב אני מפשט – מי שרוצה ומבין בפרטים מוזמן לקרוא) ומצא דברים דומים ממה שרואים במחקר על חומרים וטיפולים פסיכדליים.

מבחינת החוויה

  • המחקר משנת 2019 מתאר את הציונים הגבוהים של אנשים תחת השפעת קנאביס על מבדקים של מחקרים על פסיכדליים ומצבי תודעה אחרים.
  • הספרות מלאה במאמרים על מצבים פסיכוטיים בעקבות צריכת קנאביס. ברוב המכריע של המקרים, מדובר במצב זמני שחולף תוך שעות. אפשר גם לתאר מצבים פסיכוטיים זמניים כתוצאה מצריכת חומר כחוויה פסיכדלית. בעבודתי בהודו פגשתי מאות אנשים שצרכו יותר מדי מוצרי קנאביס (בד”כ מתחילים שאכלו יותר ממה שהומלץ להם) ובכל המקרים – ללא יוצא דופן – האדם קם עם חוויה מלמדת וללא קושי מתמשך.

מבחינה טיפולית

קשה להאמין, אבל לא נעשה מחקר בעולם על השילוב של קנאביס וטיפול. חלק גדול מההסבר טמון בקשיים לבצע מחקר על קנאביס. יש אנשים כמו דניאל מקווין וד”ר מארק בראונסטין מלמדים איך הם משתמשים בקנאביס באופן פסיכדלי (או לפחות פסיכוליטי – שזה הטיפול במינונים קטנים יותר) במרפאות שלהם. יש לדניאל הרצאה מעולה ביו-טיוב על השימוש בקנאביס בטיפול פסיכדלי ב-PTSD.

אני לומד אצל דניאל ומציע טיפולים פסיכדליים ופסיכוליטיים לבעלי רישיון.

מעניין? גם לחברים מגיע לדעת
Open chat
ליצור קשר