הטיול הגדול ותחילת חיי בוגרים

“הטיול להודו אחרי הצבא” וילדיו “הטיול לדרום אמריקה אחרי הצבא ו”הטיול להודו אחרי הלימודים כי הלכתי ישר מהצבא” הפכו להיות טקס מעבר בחברה הישראלית לחיים הבוגרים. אין נתונים רשמיים, אך ההערכה כי שליש מכל מחוזר שמשתחרר מצה”ל יוצא להודו (או דרום אמריקה) תוך שנה או שנתיים. התופעה קיימת למעלה מעשרים שנים ומתרחבת עם הזמן.

זה מסע מעבר לגבולות כדי לגלות דברים חדשים כמו שרק צעירים מסוגלים לעשות. אחוז גדול במיוחד של תרמילאים הם יוצאי יחידות קרביות, שהתרגלו לסף ריגוש מאוד גבוה ומצבי סיכון לא רגילים, וזה מתבטא באופי הטיול. יש סמים בשפע בהודו ומי שאינו סוחר לא צריך לחשוש מהמשטרה בגלל השחיטות הרחבה בהודו. מדובר גם בחברה מאוד סלחנית וסובלנית שסופגת בקלות את המרץ של הישראלים הצעירים. השילוב של “סאב קוץ’ מילגה” (“הכל אפשרי” בהינדית ומוטו קהילת התרמילאים בהודו), הצורך בפירוק והעידוד להתנסות בחוויות חדשות מביא לנסיבות מיוחדות בהן צעירים רבים מגלים (בדרך כלל לפעם הראשונה) אהבות חדשות, יכולות חדשות וגבולות חדשים.החזרה מהודו כבר סיפור אחר. לפעמים החוויה נסגרת בתוך מין בועה (אליה לפעמים מנסים לחזור) והצעיר מנסה לחזור לחיים שהיו לפני כן, שקשים מאוד לעומת החלום שעכשיו חווה. אחרים מוותרים לגמרי ופשוט עוזבים את הארץ ויש גם אלו שמצליחים לעבד את החוויה, לקחת את הלקחים לתוך חיי היום-יום בארץ ולהתקדם בבניית החיים הבוגרים שלהם. לראות איזו משלושת האפשרויות קורה יכול להיות תהליך של חודשים (מה שנקרא “שוק הודו” או “שוק הנחיתה”).

אלו שלא יוצאים למסע כזה אולי מתחילים מנקודה אחרת, אבל עדיין ניצבים מול אותן דילמות – מה אני הולך לעשות עם החיים ואיך אני מתחיל. הדור הצעיר היום שונה במהותו מדורות קודמים – הצעירים היום גדלו במציאות בה יש תמיד איך להעביר את הזמן, אבל קשה למצוא איכות (טלוויזיה לווין וכבלים, למשל) בו יש יותר מידע נגיש מאשר ניתן לעכל (האינטרנט) וגדלו באמונה שהם יכולים כל מה שהם רוצים. זה גם הדור הראשון עם יותר נגישות למידע מההורים ועם אפשרויות פרנסה עליהן הורים לא חלמו וזה משנה את יחסם למה שנאמר ע”י דורות קודמים.

עד עכשיו הנתיב היה ברור – מסיימים 12 שנות בית ספר ושירות צבאית (או לפעמים שירות לאומית) ואז יצאו לטיול הגדול. חלק הולכים ישר לתואר ראשון אבל לרוב אלו כבר המשיכו במסלול בלי לעצור ולחשוב יותר מדי – ואז יוצאים לטיול.

המציאות המתוארת, מפגישה את הצעירים עם שאלות משמעותיות ויסודיות ויש קושי למצוא את מי שייעץ או יסייע. בדרך כלל הצעירים לא יפנו לטיפול ולעתים קרובות הם מרגישים שההורים “תקועים בעבר”. בשביל זה אני כאן.