ישנן סיבות רבות להיעדר המחקר על השפעת קנאביס, ובמיוחד על ההשפעות הנפשיות או יכולות טיפוליות של קנאביס. יש גם מעט מדי אנשים שלוקחים ברצינות את היכולת להשתמש בקנאביס לטפל בנפש, שלא כתרופה פסיכיאטרית מן המניין (שמקל על סימפטומים). יחד עם זאת, ישנם מספר מחקרים המעידים או מצביעים לכיוון זה.
אני מודה שאינני מבין את מירב התוכן המוצג כאן, לפעמים לא הבנתי את הסטטיסטיקה, לפעמים הידע הביולוגי שלי אינו עמוק או רחב יותר. לכן, אני מבקש מאנשי מקצוע שמבינים את התחומים הרלוונטיים לא להסתפק בתקצירים או תיאורים שלי, אלא לקרוא את המאמר עצמו (ולרשום כהערה מתחת מה גיליתם – במיוחד אם טעיתי בהצגת המאמר).
רוצה לדעת יותר על טפב”ק (טיפול פסיכדלית בעזרת קנאביס)?
לחצ/’ כאן
המאמר הראשון מציג סקר שנעשה בין אנשים שצורכים קנאביס, שענו על שאלון הבנוי למדוד Oceanic Boundlessness, אחת ממרכיבי החוויה הפסיכדלית שנמצא בין המשפיעים ביותר במחקרים החדשים על טיפול פסיכדלי.
המסקנות: נתוני דיווח עצמי מצביעים על כך שמינונים גבוהים של קנאביס יכולים ליצור השפעות סובייקטיביות הדומות לאלה שזוהו בניסויים של פסילוסיבין שקודמים להקלה במצוקה הקשורה לסרטן, דיכאון עמיד לטיפול, בעיות אלכוהול ותלות בסיגריות. בהתחשב במנגנוני הפעולה השונים, השוואת תופעות המושרות ע”י THC לתופעות המושרות על ידי פסילוסיבין עשויה לשפר את הבנתנו את המנגנונים העומדים בבסיס חוויות סובייקטיביות. עבודה זו עשויה לתמוך גם בפיתוח פסיכותרפיה בסיוע קנאביס הדומה לפסיכותרפיה בסיוע לפסילוסיבין.
המחקר השני בדק מה קורה בפעילות במוח תחת השפעת קנאביס, בדגש על חלקי המוח שפעילים השונים. אני לא מבין רוב המאמר, אבל אני מבין שיש מצבים כתוצאה מצריכת קנאביס בהם פעילות במוח דומה לזה תחת השפעת פסיכדליים כמו פסילוסיבין.
לצערי, אני לא יכול לבדוק את דיוק התרגום של גוגל של התוצאות: באמצעות ניתוח רכיבים סטנדרטיים עצמאיים בקישוריות תפקודית במצב מנוחה, נמצאה אפקט קבוצתי בקישוריות הפרוקנוס. עם גישה דינמית לניתוח רכיבים בלתי תלויים, זיהינו מצב קישוריות חולף אחד, המאופיין בקישוריות גבוהה בתוך ובין קליפת המוח השמיעתית והסומטו-מוטורית ואנטי קורלציה עם מבנים תת-קורטיקאליים והמוח הקטן שנמצא רק במהלך המצב השיכור. מדדים התנהגותיים של החוויות הסובייקטיביות של תפיסות משתנות ורמות פלזמה של טטרהידרוקנבינול במהלך שיכרון היו קשורות למצב זה.
אחת הסיבות להטיל ספר ביכולת של קנאביס לחולל מצבים פסיכדליים הדומים לאלו מפסיכדליים הקלאסיים, היא שקנאביס פועל במערכת אחרת לגמרי (המערכת האנדו-קנאבוידית) מאשר אלו של פסיכדליים קלאסיים (מערכת של סרטונין – 5HT). מאמר זה מתאר דרך אחרת (שאינני מבין) להפעיל את קולטני הסרטונין (5HT2A) – האחראיים לחוויות פסיכדליות – בעכברים.
חווית טפב”ק מתחילה (אחרי השיחות) בטקס בו אנחנו מעניקים משמעות לצריכה ומבדילים בין שימוש זה לשימוש היום-יומית. המאמר הבא מתייחס לשימוש אחר (מאשר לצרכי בילוי) והשפעות המניעה על החוויה.