בעוד השימוש בקטמין לטיפול בדיכאון עמיד הולך ומתרחב, עולות שאלות קריטיות לגבי בטיחותו בשימוש ארוך טווח. מחקר מקיף זה מספק תשובות ראשונות ומרגיעות, תוך שימוש במתודולוגיה ייחודית המשלבת סקר רחב היקף בקרב קלינאים וסקירת ספרות שיטתית. מטרת המאמר היא לבחון את השכיחות והאופי של תופעות לוואי חמורות בקרב אלפי מטופלים, כדי לספק תמונה מבוססת-ראיות על פרופיל הבטיחות של טיפול חדשני זה.
תקציר
מטרת מחקר זה הייתה לחקור את בטיחותו של מתן חוזר של קטמין פראנטרלי (בהזרקה) לטיפול בדיכאון. לצורך כך, הופץ סקר אלקטרוני בקרב ספקים קליניים של טיפול בקטמין פראנטרלי לדיכאון, שבו נשאלו על שכיחותן של תופעות לוואי. בנוסף, החוקרים ערכו חיפוש במאמרים שפורסמו ותיארו שישה או יותר טיפולים חוזרים בקטמין פראנטרלי שניתנו לאנשים עם דיכאון, ומתוכם חילצו את תופעות הלוואי שדווחו. הסקר נשלח ל-69 ספקים, מתוכם 36 הגיבו (שיעור תגובה של 52%); לאחר ניפוי שאלונים שלא הושלמו, 27 נכללו בניתוח. הספקים בניתוח דיווחו באופן קולקטיבי על טיפול ב-6,630 מטופלים עם קטמין פראנטרלי לדיכאון, כאשר שליש מהם קיבלו יותר מ-10 טיפולים. רק 0.7% מהמטופלים חוו תופעת לוואי שחייבה את הפסקת הטיפול בקטמין. מצוקה פסיכולוגית במהלך הטיפול הייתה הסיבה השכיחה ביותר. תופעות לוואי אחרות היו נדירות ביותר (כגון הפרעה בתפקוד שלפוחית השתן (0.1%), ירידה קוגניטיבית (0.03%) ותסמינים פסיכוטיים (0.03%)). בקרב 20 הפרסומים המדעיים על טיפולים חוזרים בקטמין פראנטרלי, שיעורי תופעות הלוואי המשמעותיות שהובילו להפסקת הטיפול היו נמוכים (1.2%). שיעור תופעות הלוואי שדווחו בסקר ובספרות המדעית הוא נמוך, ומצביע על כך שטיפול ארוך טווח בדיכאון באמצעות קטמין הוא בטוח באופן סביר.
ממצאים עיקריים
- שיעור הפסקת הטיפול עקב תופעות לוואי בשימוש קליני "בעולם האמיתי" (בקרב 6,630 מטופלים) הוא נמוך מאוד ועומד על 0.7% בלבד.
- הסיבה השכיחה ביותר להפסקת הטיפול היא מצוקה פסיכולוגית (כמו חרדה או פרנויה) במהלך העירוי (0.5%), מה שמדגיש את חשיבות ההכנה והסביבה הטיפולית.
- תופעות לוואי חמורות המיוחסות לשימוש לרעה בקטמין, כגון פגיעה בשלפוחית השתן, התמכרות, פסיכוזה או ירידה קוגניטיבית, היו נדירות ביותר בסביבה קלינית מפוקחת.
- סקירת הספרות המדעית תומכת בממצאי הסקר ומראה שיעור נמוך דומה (1.2%) של הפסקת טיפול עקב תופעות לוואי במחקרים מבוקרים.
- לא נמצאו דיווחים על התמכרות שהתפתחה כתוצאה מטיפול פראנטרלי מפוקח בדיכאון, לא בסקר ולא בסקירת הספרות.
השלכות קליניות
תוצאות המחקר מצביעות על כך שטיפול חוזר בקטמין פראנטרלי לדיכאון, כאשר הוא ניתן בסביבה רפואית מפוקחת, מהווה אפשרות טיפולית בטוחה באופן סביר. הסיכון לתופעות לוואי חמורות וארוכות טווח נמוך משמעותית מהחששות שעלו בעקבות דיווחים על שימוש לרעה בסם. עם זאת, שכיחותן של תופעות לוואי חולפות כמו עלייה בלחץ הדם וחוויות דיסוציאטיביות, שלעיתים עלולות להיות מטרידות, מחייבת שהטיפול יינתן תמיד תחת השגחה רפואית מתאימה. הממצאים תומכים בהמשך השימוש הקליני בקטמין ומספקים מידע חיוני לקלינאים ולמטופלים השוקלים אפשרות טיפולית זו.
מגבלות המחקר
החוקרים מציינים מספר מגבלות למחקר הסקר, כולל היתכנות של הטיית זיכרון (recall bias) בקרב המשיבים. ייתכן גם שהמשיבים נטו לדווח פחות על תופעות לוואי, אם כי החוקרים מצאו עדויות דווקא לדיווח-יתר שתוקן בניתוח הנתונים. כמו כן, הסקר לא אסף פרטים על פרוטוקולי הטיפול המדויקים (כגון מינון וקצב העירוי), ולכן לא ניתן היה לנתח הבדלים אפשריים בשיעורי תופעות הלוואי בין הפרוטוקולים השונים.
פירוט המחקר
- מתודולוגיה:
- המחקר השתמש בשתי שיטות: סקר אלקטרוני שהופץ בקרב ספקים קליניים של טיפול בקטמין פראנטרלי, וסקירת ספרות שיטתית של מאמרים שפורסמו ותיארו מתן של שישה טיפולים או יותר.
- אוכלוסייה:
- הסקר כלל מידע על 6,630 מטופלים עם דיכאון שטופלו במסגרות קליניות. סקירת הספרות כללה 333 מטופלים עם דיכאון עמיד לטיפול (TRD) שהשתתפו במחקרים מבוקרים.
- התערבות:
- מתן חוזר של קטמין במינונים תת-הרדמתיים דרך הוריד (IV) או לשריר (IM) לטיפול בדיכאון.
- מדדי תוצאה:
- שכיחות תופעות לוואי חמורות שהובילו להפסקת הטיפול, כגון: פגיעה בשלפוחית השתן, התמכרות, פסיכוזה, ירידה קוגניטיבית, מצוקה פסיכולוגית, מאניה/היפומאניה ויתר לחץ דם.
פרטי הפרסום
- מחברים:
- David Feifel, David Dadiomov, Kelly C. Lee
- תאריך פרסום:
- 13 ביולי 2020
- מקור:
- Pharmaceuticals
- סוג מחקר:
- סקר וסקירת ספרות
- סוג פרסום:
- מאמר מחקר
- תחום מחקר:
- פסיכיאטריה, פרמקולוגיה, טיפול בדיכאון
- גודל מדגם:
- סקר: 6,630 מטופלים; סקירת ספרות: 333 מטופלים
- DOI:
- 10.3390/ph13070151
- ציטוט מלא (APA):
- Feifel, D., Dadiomov, D., & Lee, K. C. (2020). Safety of Repeated Administration of Parenteral Ketamine for Depression. Pharmaceuticals, 13(7), 151. https://doi.org/10.3390/ph13070151