יש במדינת ישראל יותר ממליון צרכני סמים .אלפים בודדים יצטרכו או יגיעו (דרך טיפול משטרתי) למרכזי גמילה. כל השאר מתפקדים ו/או מצליחים בבי”ס, בצבא, בלימודים, בעבודה ובמשפחה. כמעט כולם שמעו את האזהרות מפני השימוש, אבל בגלל שהמציאות שלהם שונה מתסריטי האימים שתיארו, נראה שאותן  אזהרות לא רלוונטיות (במקרה הטוב). לצרכני קנאביס ופסיכדלים המצב מורכב יותר  מתמונת השחור –

כבר שני עשורים יוצאים כ-40,000 צעירים ישראלים אחרי צבא או לימודים לטיול ממושך בהודו. רבים מדברים על הטיול להודו כעל חוויה משמעותית ביותר, שלא יכלו לחוות במקום אחר. מה יש במדינה הזאת שקוסמת לדור שלם? יש שם חופש, היא זולה, ויש בה סמים, אבל האם זה הכל? זה כל מה שצעירים צריכים אחרי הצבא? בהרצאה

הדרכה המותאמת לצרכי הגוף או הארגון המזמין. חינוך בלתי פורמלי הוא תחום רחב שכולל מועדונים, מתנ”סים, חינוך קיבוצי, ועוד ועוד. במפגש הבלתי פורמלי הכל יכול לקרות, והדרכה טובה יכולה לעשות הבדל גדול. בין שאר הנושאים איתם צריך צוות החינוך הבלתי פורמלי להתמודד בולטים הנושאים הבאים: הגדרת, מטרות ותפקידים גיבוש חוזים חברתיים מדידת הצלחות יישום התוכנית

צעירים רבים מקבלים את סט האזהרות לפני שהם יוצאים – “שלא תחזור לי דולפין”. האמת שיש מעט מאוד (בשנה רגילה בודדים, מתוך עשרות אלפי מטיילים) ש”מתפלפים” – עוברים משבר פסיכוטי, לרוב, אך לא תמיד, בעקבות חווית סמים. יש גם תופעות אחרות עליהן מדובר פחות – חרדות, דיכאון, ועוד. מנגד עומדים בכל שנה עשרות אלפי ישראלים

כבר עשרות שנים מלמדים חינוך מיני בבתי הספר. יש שפע של דוגמאות לשיעורים באתרים כמו שפ"י, אבל זה כמעט תמיד אותו הדבר: בחתיבת ביניים מלמדים על גיל ההתבגרות ןבתחילת התיכון מלמדים מזעור נזקים – איך למנוע מחלות והריונות. רוב התלמידים (והמורים) יגידו שזה לא מספיק – הבנת הגוף ומניעת צרות זה רק חלק קטן ממה

חיי קומונה (הגרעין, כש"שים או כל מסגרת אחרת) הם הזדמנות להתפתחות חברתית יוצאת דופן דווקא בגלל הקשיים הכרוכים בהם. מלווה קומונה אחראי לגיבוש הקבוצה, לעזור בקביעה וניהול החיים המשותפים ומהווה כתובת בעת צרה. ליווי קומונה כרוך במפגש שבועי עם החברים הקומונה. לקומונות או גרעינים העוסקים בעבודה חינוכית, ניתן לשלב עם הדרכת צוות מחנכים