טיפולים פסיכדליים בעזרת קטמין באישור חריג 29ג’ בישראל
מידע מקיף על תהליך הטיפול והאישורים הנדרשים
פוסט זה עוסק בצד המעשי של טיפולים פסיכדליים בעזרת קטמין במדינת ישראל. יש פוסט נפרד המתאר מהם טיפולי הקטמין השונים. כמו כן, יש פוסט נפרד על טיפולים פסיכדליים באופן כללי. המידע הזה הוא כללי והתהליך הוא אישי – בודקים התאמה וצריכים לקבוע פגישה באופן אישי.
מהו טיפול פסיכדלי בעזרת קטמין?
טיפול קטמין הוא גישה חדשנית המשמשת לטיפול במגוון מצבים נפשיים, כולל דיכאון, חרדה, ו-PTSD. בישראל, הטיפול מתבצע תחת פיקוח רפואי קפדני ודורש אישור מיוחד ממשרד הבריאות. פוסט זה מספק מידע מקיף על התהליך, הדרישות, והשיקולים החשובים בטיפול קטמין בישראל.
תהליך הטיפול בקטמין (כולל עלויות)
תהליך הטיפול בקטמין כולל מספר שלבים חשובים, החל מהערכה ראשונית ועד לטיפולי המשך ואחזקה. להלן סקירה של השלבים העיקריים:
הערכה ראשונית
אישור משרד הבריאות
הכנה לטיפול
סדרת טיפולים
אינטגרציה ומעקב
הערכה ראשונית כוללת מילוי טפסים, ופגישה עם רופא מומחה לבחינת התאמה לטיפול.
פגישה עם פסיכיאטר (ראו “רופא מומחה” תחת בעלי התפקידים למטה). הפגישה בד”כ מתקיימת בזום ונמשכת כשעה.
עלות הפגישת ההערכה – כ-1000 ש”ח + מע”מ
הגשת בקשה מיוחדת (טופס 29C) למשרד הבריאות לאישור השימוש בקטמין. הפסיכיאטר מטפל בניירת מול בית המרחקת
עלות הגשת הטפסים ותרופה (לסדדרת הטיפולים) – 450 ש”ח + מע”מ
פגישות הכנה לדיון בציפיות, הסברים על התהליך, והכנה מנטלית.
כמות פגשית ההכנה הדרשת הינה אישית מאוד, אך בד”כ בין 1-3. תהליך ההכנה מסתיימת כאשר לשנינו יש מספיק תשובות להרגיש בטוחים להתקדם
פגישה איתי נמשכת בין שעה לשעתיים ועולה 350 ש”ח
בדרך כלל 4-8 טיפולים, פעם בשבוע, עם מינון מותאם אישית.
הקטמין ניתנת בהזרקה ע”י הרופה המטפל (ראו “בעלי תפקידים” למטה) או איש רפואה מטעמו. אני מלווה אותך תוך כדי החוויה ומוודא את חזרתך לקרקע.
כל טיפול במרפאת כתר עולה 2,000 ש”ח ונמשכה 3-4 שעות
בין כל טיפול עם קטמין, מתקיימת פגישת אינטגרציה לעבד את החוויה ולדבר על השינויים
פגישות אינטגרציה לאחר כל טיפול ומעקב רפואי מתמשך.
פגישה איתי נמשכת בין שעה לשעתיים ועולה 350 ש”ח
בעלי התפקידים המעורבים בתהליך
תהליך הטיפול בקטמין מערב מספר אנשי מקצוע, כל אחד עם תפקיד חיוני בהבטחת בטיחות ויעילות הטיפול. להלן פירוט התפקידים והעלויות הקשורות:
הפסיכיאטר (או רופא מומחה אחר) נושא באחריות למילוי טופס 29ג. לפי החוק, כל רופא יכול להגיש בקשה, אך רצוי שיהיה זה רופא שמתמחה בתחום – ואני פועל על סמך המלצות של מומחים בלבד – אני אפילו יותר זהיר ממשרד הבריאות.
בטופס זה עליו להסביר מדוע הטיפול שלך דורש חריגה – מתן קטמין שלא לצורך הרדמה המוכר. הוא גם מציין את תכנית הטיפול וצריך לצרף מחקרים ומאמרים שיתמכו בהערכה (ניתן לסייע בכך).
הוא לוקח אחריות על כך שהטיפול מתאים לך, שהסיכויים והסיכונים מאוזנים ושאתה נכנס לתהליך מתוך מודעות מלאה לכל הסכנות. כדי לעשות זאת, הוא חייב לעבור על ההיסטוריה הרפואית והפסיכיאטרית ולנהל שיחה איתך.
בדרך כלל יש צורך בפגישה אחת אם התיק הרפואי מסודר. לעיתים ניתן לקבל החזר מהביטוח עבור ייעוץ עם פסיכיאטר פרטי.
הרוקח מוסר את הבקשה של הרופא למשרד הבריאות. מקבל אישור ומספק את הקטמין לרופא, שמתחיל במתן הטיפול. העלות הכוללת של שירותי בית המרקחת,
בזכות השימוש הנרחב בקטמין בהרדמה, רפואת חירום ורפואת ילדים, רופאים רבים בארץ עברו הכשרה רשמית ממשרד הבריאות לשימוש בו. למרות השאלות לגבי הצורך המשפטי, אני עובד אך ורק עם רופאים שהוסמכו ומנוסים בשימוש בקטמין במצבים רפואיים – שבדרך כלל כוללים מינונים גבוהים הרבה יותר מאלו המיועדים לטיפול פסיכדלי הנתמך על ידי קטמין.
למטפל המלווה ניסיון בליווי טיפולים פסיכדליים. המטפל המלווה מתחיל את תפקידו בהכנה, ביום הטיפולים הוא מלווה את החוויה ומספק את התמיכה הרגשית והנפשית הנדרשת, כולל חוויות מאתגרות, וטיפול במוזיקה (חלק מרכזי בטיפול).
בסיום הטיפול, המטפל דואג ל”חזרה” מוצלחת.
המטפל המלווה מסיים את תפקידו במפגשי האינטגרציה המתקיימים לאחר מפגשי הקטמין. במפגשי האינטגרציה נדונה החוויה, כדי לחשוף את המשמעויות.
גם אם חוויה פסיכדלית לבד יכולה ממש לעזור לשפר את המצב הרגשי ולספק תובנות וחוויות חזקות, צריך לעבוד על זה לאורך זמן כדי שהשינוי יישאר. זה לא מספיק לחוות תיקון ולהבין שצריך לשנות דברים בחיים – צריך גם לדעת איך עושים את זה, איך מתמודדים עם אנשים שלא מקבלים את השינוי, איך לא נופלים כשדברים לא הולכים כמתוכנן ועוד. מה יחליף את מה שהיה?
לכן אני מתעקש על מטפל קבוע שיכול להמשיך את העבודה (למרות שיכול להיות שהייתי מרוויח יותר אם הייתי עושה הפוך ואנשים היו חוזרים יותר לעיתים).
אם אין לך מטפל קבוע, אני כאן כדי לעזור לך למצוא אחד שיתאים, אם אני לא מתאים בעצמי (אני מספיק צנוע לדעת שיש מקרים שגדולים עליי או פשוט לא מתאימים)
למי זה מתאים?
דיכאון עמיד לטיפול
דיכאון עמיד לטיפול: מצב בו אדם סובל מדיכאון קליני שלא משתפר למרות ניסיונות טיפול בשתי תרופות נוגדות דיכאון לפחות. זהו מצב מאתגר במיוחד, שיכול להשפיע קשות על איכות החיים ותפקוד יומיומי.
מחקרים מראים כי קטמין יכול להציע הקלה מהירה יחסית במקרים אלו.
Dore, J., Turnipseed, B., Dwyer, S., Turnipseed, A., Andries, J., Ascani, G., … & Wolfson, P. (2019). Ketamine assisted psychotherapy (KAP): Patient demographics, clinical data and outcomes in three large practices administering ketamine with psychotherapy. Journal of Psychoactive Drugs, 51(2), 189-198.
https://www.tandfonline.com/doi/full/10.1080/02791072.2019.1587556
מחקר זה בוחן את היעילות של טיפול פסיכותרפי בשילוב קטמין (KAP) בשלוש מרפאות גדולות. המחקר מציג נתונים דמוגרפיים, קליניים ותוצאות טיפול, ומדגיש את הפוטנציאל של KAP בטיפול בדיכאון עמיד.
Mathai, D. S., Meyer, M. J., Storch, E. A., & Kosten, T. R. (2020). The relationship between subjective effects induced by a single dose of ketamine and treatment response in patients with major depressive disorder: A systematic review. Journal of Affective Disorders, 264, 123-129.
https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0165032719329386
סקירה שיטתית זו בוחנת את הקשר בין ההשפעות הסובייקטיביות של מנה בודדת של קטמין לבין תגובת הטיפול בחולי דיכאון. המחקר מדגיש את החשיבות של חוויית המטופל בניבוי יעילות הטיפול.
⚠️ PTSD חמור
מצב שבו אדם חווה תסמינים מתמשכים כתוצאה מאירוע טראומטי, כולל הימנעות, עוררות יתר וסיוטים. מחקרים מראים כי קטמין עשוי לסייע בהפחתת עוצמת הזיכרונות הטראומטיים ושיפור איכות החיים.
Krupitsky, E. M., & Grinenko, A. Y. (1997). Ketamine psychedelic therapy (KPT): a review of the results of ten years of research. Journal of psychoactive drugs, 29(2), 165-183.
https://www.tandfonline.com/doi/abs/10.1080/02791072.1997.10400185
סקירה זו מסכמת עשר שנות מחקר על תרפיה פסיכדלית בקטמין (KPT), כולל יישומים ב-PTSD. למרות גילו, המאמר מספק תובנות חשובות על היעילות ארוכת הטווח של הטיפול.
Pradhan, B., Parikh, T., Makani, R., & Sahoo, M. (2022). Ketamine in neuropsychiatry: Present and future. Industrial Psychiatry Journal, 31(2), 172.
https://www.nature.com/articles/s41386-023-01632-1
מאמר זה סוקר את השימושים העכשוויים והעתידיים של קטמין בנוירופסיכיאטריה, כולל טיפול ב-PTSD. הוא מדגיש את הפוטנציאל של קטמין כטיפול חדשני בהפרעות טראומה.
🚨 סיכון אובדני
במקרים של מחשבות אובדניות עקשניות או סיכון אובדני גבוה, קטמין נמצא כאפשרות טיפולית מהירת השפעה. מחקרים מצביעים על יכולתו להפחית מחשבות אובדניות תוך שעות ספורות, מה שיכול להיות קריטי במצבי משבר.
Wilkinson, S. T., Ballard, E. D., Bloch, M. H., Mathew, S. J., Murrough, J. W., Feder, A., … & Sanacora, G. (2018). The effect of a single dose of intravenous ketamine on suicidal ideation: a systematic review and individual participant data meta-analysis. American Journal of Psychiatry, 175(2), 150-158.
https://psychiatryonline.org/doi/10.1176/appi.ajp.2017.17040472
מטא-אנליזה זו בוחנת את ההשפעה של מנה בודדת של קטמין תוך-ורידי על מחשבות אובדניות. המחקר מדגיש את הפוטנציאל של קטמין כהתערבות מהירה במצבי משבר אובדניים.
Bartoli, F., Riboldi, I., Crocamo, C., Di Brita, C., Clerici, M., & Carrà, G. (2017). Ketamine as a rapid-acting agent for suicidal ideation: A meta-analysis. Neuroscience & Biobehavioral Reviews, 77, 232-236.
https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S0149763416308430?via%3Dihub
מטא-אנליזה זו מתמקדת ביעילות של קטמין כטיפול מהיר במחשבות אובדניות. המחקר מספק ראיות לפוטנציאל של קטמין כהתערבות מצילת חיים במצבי משבר.
חרדה קשה
הפרעות חרדה, כמו הפרעת חרדה מוכללת או הפרעת חרדה חברתית, שפוגעות משמעותית בתפקוד היומיומי ולא מגיבות לטיפולים סטנדרטיים. מחקרים עדכניים מצביעים על פוטנציאל מבטיח של קטמין בהפחתת תסמיני חרדה.
Pradhan, B., Parikh, T., Makani, R., & Sahoo, M. (2022). Ketamine in neuropsychiatry: Present and future. Industrial Psychiatry Journal, 31(2), 172.
https://www.nature.com/articles/s41386-023-01632-1
מאמר זה סוקר את השימושים הנוכחיים והעתידיים של קטמין בנוירופסיכיאטריה, כולל טיפול בחרדה. הוא מדגיש את הפוטנציאל של קטמין כטיפול חדשני בהפרעות חרדה שונות.
Kolp, E., Friedman, H. L., Krupitsky, E., Jansen, K., Sylvester, M., Young, M. S., & Kolp, A. (2014). Ketamine psychedelic psychotherapy: Focus on its pharmacology, phenomenology, and clinical applications. International Journal of Transpersonal Studies, 33(2), 84-140.
https://digitalcommons.ciis.edu/ijts-transpersonalstudies/vol33/iss2/8/
מאמר מקיף זה מתמקד בפרמקולוגיה, פנומנולוגיה ויישומים קליניים של פסיכותרפיה פסיכדלית בשילוב קטמין, כולל יישומים בטיפול בחרדה.
התמכרות
Ezquerra-Romano, I. I., Lawn, W., Krupitsky, E., & Morgan, C. J. (2018). Ketamine for the treatment of addiction: Evidence and potential mechanisms. Neuropharmacology, 142, 72-82.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29339294/
מאמר זה סוקר את הראיות הקיימות לשימוש בקטמין בטיפול בהתמכרויות ומציע מנגנונים אפשריים לפעולתו. הוא מדגיש את הפוטנציאל של קטמין כטיפול חדשני בהתמכרויות שונות.
Dakwar, E., Nunes, E. V., Hart, C. L., Foltin, R. W., Mathew, S. J., Carpenter, K. M., … & Levin, F. R. (2019). A single ketamine infusion combined with mindfulness-based behavioral modification to treat cocaine dependence: a randomized clinical trial. American Journal of Psychiatry, 176(11), 923-930.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31230464/
מחקר קליני זה בוחן את היעילות של שילוב עירוי קטמין יחיד עם טיפול התנהגותי מבוסס מיינדפולנס בטיפול בהתמכרות לקוקאין. התוצאות מדגישות את הפוטנציאל של גישה משולבת זו.
Azhari, N., Hu, H., O’Malley, K. Y., Blocker, M. E., Levin, F. R., & Dakwar, E. (2020). Ketamine-facilitated behavioral treatment for cannabis use disorder: A proof of concept study. The American Journal of Drug and Alcohol Abuse, 47(1), 92–97.
יעילות ובטיחות – מה אומרים המחקרים?
עכשיו לחלק המעניין באמת – האם זה עובד? ומה לגבי בטיחות? המחקרים מראים תמונה מעודדת למדי. רוב המטופלים צפויים לחוש הקלה משמעותית כבר מהטיפולים הראשוניים. זה לא מעט, אבל בהתחשב בכך שמדובר באנשים שניסו כבר הרבה דברים אחרים ללא הצלחה, זו בהחלט בשורה טובה.
לגבי בטיחות – כשהטיפול ניתן בידיים מקצועיות ובמינונים מבוקרים, הוא נחשב בטוח יחסית. אחד הדברים המעניינים הוא שהסיכון להתמכרות נמוך מאוד במסגרת טיפולית מפוקחת. זה לא אומר שאין תופעות לוואי או סיכונים, אבל הם מנוהלים בקפידה.