יש כזה דבר? יש כמה אפשרויות חוקיות?
פוסט זה מכסה באופן רחב את כמעט כל הרקע ואפשרויות של טיפולי קטמין בשביל הנפש.
לא מה שחיפשת? אולי העמודים האלו מתאימים יותר?
- קטמין – על החומר באופן כללי
- טיפולי קטמין באישור חריג – 29ג – על התהליך בו ניתן לקבל טיפולים פסיכדליים בעזרת קטמין בישראל היום
- טיפול פסיכדלי – מהו ואיפה למצוא – מאמר יותר כללי על טיפול פסיכדלי באופן כללי
- טיפולים פסיכדליים חוקיים היום בארץ – עמוד הרבה יותר מעשי למי ששוקל טיפול פסיכדלי ורוצה לדעת האם האפשרויות החוקיות מתאימות
יש שתי גישות לקטמין בטיפול
הגישה הפרמקולוגית
הגישה הפרמקולוגית מתייחסת לקטמין כתרופה פסיכיאטרית לכל דבר – חומר שאמור לפעול באופן סמוי לשפר את מצב הרוח או תפקוד – כאשר כל השפעה נוספת (כמו השפעה אקוטית, חזיונות, מחשבות חריגות ואף תחושת אושר עילאי מיד אחרי הצריכה) נחשבת תופעת לוואי שחשוב להשתדל להמעיט.
ניתן לראות גישה זאת בעיקר:
- שימוש במשאף Spravato בדרך כלל ללא ליווי מקצועי או טיפול
- מכוני קטמין בעירוי בארץ – בארה”ב ישנם מכונים שמשלבים KAP ועירוי, אך אינני מכיר מכון כזה בארץ
- בתי חולים וחדרי מיון
גישת KAP – פסיכותרפיה בעזרת קטמין
מעדיף לקרוא מאמר אקדמאי – ממליץ על “Ketamine Psychedelic Psychotherapy: Focus on its Pharmacology, Phenomenology, and Clinical Application“
הגישה הפסיכוליטית
בגישה הפסיכוליטית משתמשים במינון נמוך של קטמין (דומה לכמות שמקבלים בחדר מיון אם צריך שהמטופל יכול לתקשר ולא להרגיש כאב או כל כך מה קורה איתו) ומתנהלת תחת השפעה שיחה טיפולית עם מטפל שלמד להשתמש במצב תודעתי אחר ע”מ לאפשר בחינה מחודשת “בראש אחר” של סוגיות איתן מתמודד המטופל, ויודע כיצד לנצל את “הצלילות” של המטופל כדי לקדם את הטיפול.
הגישה הפסיכוליטית מתאימה:
- שימוש ב-Spravato. למשאף מינון נמוך של קטמין ולעתים יידרש יותר משאף אחד
- עירוי לווריד – IV – עירוי מאפשר למטפל לשנות את המינון תוך כדי ע”מ להשאיר את המטופל ב”נקודה המתוקה”
- זריקה שריר – IM – ניתן לשלב עם טיפול פסיכוליטית, אך נראה ששילוב זה נדיר
הגישה הפסיכדלית
בגישה הפסיכדלית יש תרומה טיפולית לחוויה פסיכדלית המתרחשת כאשר הצד הדיסוציאטיבי של החומר מופעל. טיפול בגישה פסיכדלית מבוסס על פרוטוקול דומה לטיפול בעזרת פסילוסיבין או MDMA (כפי שמתואר בעמוד “טיפול פסיכדלי“) – פגישות הכנה, פגישה עם החומר, פגישות אינטגרציה. תלוי במטופל ומצבו ייתכן שיהיו שניים או שלושה טיפולים עם חומר.
הגישה הפסיכדלית בדרך כלל בשילוב עם
- זריקה לשריר – IM
- עירוי לווריד – IV
האם טיפולי קטמין עוזרים לאנשים שמתמודדים עם:
- טיפול בדכאון – יש יותר מדי מחקרים ועבודה שנעשה כדי להתחיל לכסות את הנושא וכל אחד עושה שימוש אחר בחומר. יש ספר שדי מכסה את הנושא – Ketamine Papers שאפשר לקרוא אצלנו בפינה. כל חיפוש גוגל (כולל גוגל סקולר, גוגל בוקס, וכד’) של צירוף המילים Depression ו- Ketamine יעלה אפשרויות מתאימות רבות.
- Ketamine for Depression, 1:Clinical Summary of Issues Related to Efficacy, Adverse Effects, and Mechanism of Action – Chittaranjan Andrade, MD– סיכום מחקרים (אפריל 2017) על שימוש בקטמין בדכאון. חשוב לציין שהכתבה נכתב ע”י פסיכיאטר (רופא המתמחה במחלות נפש) ומתייחסת בעיקר לגישה הפרמקולוגי, בה ההשפעות הפסיכדליות ודיסוציאטיביות נחשבות לתופעות לוואי לא רצויות ולא ככלי לטיפול (כפי שקיים בגישה הפסיכדלית)
Ketamine as treatment for post-traumatic stress disorder: a review – מאמר מסכם מחקרים על שימוש בקטמין במקרים של PTSD. המאמר מאוד מקיף וכולל הקשר לדכאון וההבדל בין שימוש בקטמין לטיפול של PTSD (שכמעט כולו חיובי) והופעת PTSD בקרב אנשים שקיבלו קטמין כחלק מטיפול ברפואת חירום (אין תוצאות חד-משמעותיות)
- טיפול בהתמכרויות – מאמר משנת 2018 מסכם את המחקרים העיקריים ומציע דרכי פעולה אפשריים בשימוש בקטמין בטיפול בהתמכרויות (קישור להורדת המאמר כקובץ PDF)
- Ketamine for the treatment of addiction: Evidence and potential mechanisms – עוד מאמר המסכם את השימוש של קטמין בטיפול בהתמכרות
אני יודע שישנם מטפלים שדיווחו על טיפולים מוצלחים בפסיכוזה בעזרת חומרים פסיכדליים. אינני מכיר פרוטוקול שפורסם עם נתוני הצלחה (מחקר בסיסי) לטיפול בפסיכוזה בעזרת קטמין, או פסיכדלי אחר (אשמח לקבל קישורים בתגובות למחקר אם אני טועה). באופן כללי מצבים פסיכוטיים בעבר או בהווה, של המטופל או קרוב משפחה, לפחות דרגה ראשונה, יותר מהווה סיבה להמליץ על טיפול אחר.
היום, בארץ, רופא יכול להעניק קטמין במספר דרכים
