האם אתה יכול לשנות את מצב התודעה שלך באמצעות שום דבר מלבד הנשימה שלך? לדברי מתרגלים ברחבי העולם, התשובה חיובית. בשנים האחרונות כמה תופעות של נשימה מודעת הפכו ידועות באופן נרחב, למשל את ‘השקט הנפשי’ שאפשר לגשת אליו באמצעות מדיטציה בנשימה איטית. אך נשימה מודעת יכולה גם להקל על תזוזות דרמטיות יותר. זה עשוי להגביר […]
נוירולוגיה של נשימה מודעת Read More »
Jerome2020 Article Long TermFollow UpOutcomesOfMD
Long-term follow-up outcomes of MDMA-assisted psychotherapy for treatment of PTSD Read More »
“ספרו של קארל ג’נסן קטמין: חלומות ומציאות הוא מכרה זהב של מידע על חומר מרתק זה המשלב בצורה ייחודית תכונות של הרדמה ופסיכדלית. הוא כתוב בבירור, נחקר ומתועד היטב ומציג נקודת מבט מאוזנת ואובייקטיבית. הפרספקטיבה הרחבה של הסופר, המכסה את כל ההיבטים של קטמין, מהפרמקולוגיה וכלה בשימוש בו באחראיות, הופכת את הספר הזה למעניין עבור
Ketamine Dreams and Reality Read More »
אינני מתיימר להיות מבין גדול בכימיה, פרמקולוגיה, ניורו-ביולוגיה וכד’, עם רמת הבנה של בגרות (מזמן). אני מביא כאן משאבים לאלו שמבינים ורוצים לדעת עוד: An Introduction to Psychedelic Tryptamine Chemistry (For Non-chemists) “מאמר זה מיועד לקורא הכללי שיש לו הערכה ליופיה של הכימיה, ו / או הרצון ללמוד עליו יותר. “. הוא מסביר את ההרכבים
הניורו-ביולוגיה וכימיה של פסיכדליים Read More »
מתי ואיך לדבר עם הילדים על צריכת הקנאביס שלך? כמובן שלא יכול להיות תשובה אחידה לכולם, וזה תלוי בגורמים רבים, כמו גילאי הילדים, רמת החשיפה שלהם, סגנון הורות ודינמיקה משפחתית. לכאורה קל יותר להורים עם אישור, לפחות בגיל הצעיר יותר. אבל “קל יותר” זה שונה מאשר “קל”. באופן עקרוני אמור להיות קל יותר כשהם קטנים
פאנל מקבוצת הפייסבוק “מדברים פסיכדליה” מדברים על חומרים פסיכדליים וצריכתם ממבט של מזעור סכינוים ו ומיקסום תועלת.כל שבוע מדברים על היבט אחר של החוויה.השידור המקורי דרך פייסבוק ואפשר לצפות בעמוד שלי
פאנל “מדברים פסיכדליה” Read More »
חומרים המכונים פסיכדלים, הזיות ואנתאוגנים בשימוש במסורות אתנו-רפואיות במשך אלפי שנים, אך לאחר שימושים מבטיחים בשנות החמישים והשישים הם נאסרו במידה רבה בטיפול רפואי ובמחקר אנושי החל משנות השבעים כחלק מהנפילה מ המלחמה בסמים. עם זאת, ישנם מספר מחקרים המראים כי לחומרים אלה יש יישומים פוטנציאליים בטיפול בהתמכרויות. למרות שחומרים אלה מסווגים בדרך כלל כתוספת 1, על אף שאין בהם שימוש רפואי מבוסס והפוטנציאל הגבוה לשימוש בסמים, יש בכל זאת עדויות המצביעות על כך שהם עשויים להיות כלים בטוחים ויעילים להתערבות לטווח קצר בטיפול בהתמכרויות. עדויות מצביעות על כך שהפסיכדלים הם בעלי פרופיל בטיחות גדול בהרבה מהסמים הממכרים העיקריים, בעלי רמות תמותה נמוכות במיוחד, ומייצרים תלות גופנית מועטה, אם בכלל. מאמר זה סוקר מחקרים שבדקו את השימוש ב- LSD, פיוטה, איבוגאין ואיהואסקה לטיפול בתלות והמנגנונים האפשריים העומדים בבסיס אינדיקציות לאפקטיביות. עדויות מצביעות על כך שחומרים אלה מסייעים להתאוששות מתלות תרופתית באמצעות מגוון מנגנונים טיפוליים, כולל השפעה “לאחר הזוהר” הבולטת, שבאופן חלקי משקפת את פעולתם במערכת העצבים הסרוטונין. סרוטונין מוכר זה מכבר כמרכזי בדינמיקה הפנומנולוגית, הפיזית, הרגשית והקוגניטיבית הידועה של הפסיכדלים. דינמיקות מבוססות סרוטונין אלה רלוונטיות ישירות לטיפול בהתמכרות בגלל רמות סרוטונין מדוכאות שנמצאות באוכלוסיות מכורים, כמו גם תפקיד סרוטונין כמעביר עצבים המשפיע על מערכות עצביות רבות אחרות.
רשימת סרטוני MAPS – התערבות בעת משבר פסיכדלי יש סרטון הסבר בשתי גרסאות – הראשונה קצרה (8 דקות) והשנייה מורחבת, ועם כתוביות (22 דק’)
ארבעת העקרונות של MAPS Read More »
קנאביס הוא חומר פסיכדלי? לקנאביס בהחלט יכולה להיות השפעה פסיכדלית. חלק מהתמונה כבר ידוע מזמן. אנחנו כבר יודעים זמן רב שיש אנשים שנכנסים ל”סרטים” כשמעשנים. אותם “הסרטים” מוכרים לאנשים שצורכים או מכירים חומרים פסיכדליים כחוויה פסיכדלית מאתגרת (מה שלפעמים נקרא ברחוב “טריפ רע”) ומה שהרופאים קוראים “מצב פסיכוטי כתוצאה מסמים”). בעבודתי בהודו נקראתי לעזרת עשרות אנשים
