שון

שון לייקוב בעל תואר שני בייעוץ וניסיון עשיר בעבודת נוער על התפר בין חינוך לטיפול. עובד באופן מקצועי עם צרכני פסיכדליים מאז פתיחת "אנשים טובים" בשנת 2012, ובמהלך חמש שנים הפעלות "הפינה שלנו בהודו" היווה מקום להתייעצות ועזרה לפני, במהלך ואחרי חוויות פסיכדליות. במצטבר, יש לו למעלה מאלף שעות מקצועיות עם אנשים תחת השפעת חומרים פסיכדליים.

קטמין הוא תרופת הרדמה דיסוציאטיבית הפועלת על מערכת העצבים המרכזית בעיקר באמצעות אנטגוניזם של הקולטן n-methyl-d-aspartate (NMDA). לאחרונה קטמין משך תשומת לב כנוגד דיכאון הפועל במהירות, אך מחקרים אחרים דיווחו גם על יעילותו בהפחתת השימוש באלכוהול וסמים בעייתי. סקירה זו בוחנת את המחקר הפרה-קליני והקליני ביכולתו של קטמין לטפל בהתמכרות. למרות המגבלות המתודולוגיות והינקות יחסית […]

Ketamine for the treatment of addiction: Evidence and potential mechanisms Read More »

הסנסציוניזם סביב השימוש הנרחב ב- LSD בשלהי שנות ה -60 וההשפעה המחוקקת של החקיקה שלאחר מכן סיימו למעשה את מחקר ה- LSD הפסיכותרפויטי. חלק גדול ממה שנלמד במשך שלושים שנה של מחקר רפואי מדעי היה מעוות או מודחק עד ששום סקירה אובייקטיבית לא הייתה זמינה לקורא הכללי – למעט ספר זה. פסיכותרפיה של LSD היא

LSD Psychotherapy (The Healing Potential Potential of Psychedelic Medicine): Stanislav Grof Read More »

אחת מהתופעות שקיימות בקרב התרמילאים הישראלים הצעירים נקרא "התפלפות". לא ניתן למצות נושא מורכב כזה בסרט של שעה, אבל אפשר להביא טיפה על קצה המזלג. "התפלפות" בדרך כלל מתייחס לתרמילאי שנכנס למה שנקרא בפסיכיאטריה "התקף פסיכוטי" בעקבות שימוש בסמים (לרוב פסיכודליים). אפשר למצוא כאן מידע וכלים להתמודד עם מצבים קשים בזמן החוויה הפסיכודלית יש חילוקי

סרט – "המתפלפים – דור הסמים של ישראל" – Flipping out – BBC documentary Read More »

אני מאוד לא אוהב להתפאר במעשיי ומרגיש שאני מי שאני בזכות מה שעשיתי ולא שעשיתי דברים בזכות מי שאני. אבל אני מבין שמאוד קשה להתרשם מאדם דרך אתר, ונראה לי רשימה של הדברים שעשיתי יעזור. זה לא תחליף למפגש היכרות אישית. מעדיפים לשמוע מה אמרו אחרים? מה למדתי? לימודים אקדמאיים 1991 – B.A. Psychology, York

ברוכים הבאים – קצת עליי Read More »

לאחרונה התחדש המחקר האנושי עם הזיות קלאסיות (פסיכדליות). מאמר זה דן תחילה בקצרה בהיסטוריה הייחודית של מחקרי הזיות אנושיים, ולאחר מכן סוקר את הסיכונים של ניהול הזיות ואמצעי הגנה למזעור סיכונים אלה. למרות שהזיות הן יחסית פיזיולוגיות בטוחות ואינן נחשבות לתרופות של תלות, מתןן כרוך בסיכונים פסיכולוגיים ייחודיים. הסיכון הסביר ביותר הוא מצוקה מוחלטת במהלך

Human Hallucinogen Research: Guidelines for Safety Read More »

כדי להשתמש בחומר כמו LSD (אסיד) במחקר רשמי בארה"ב צריך את אישור ה-FDA. כדי לקבל את האישור צריך להגיש מסמך שמסכם את מצב הידע על החומר, כולל השפעותיו הפיזיות, מנגנון הפעולה שלו, מה ידוע על הבטיחות וסכנות שבו, תופעות לוואי וכד'.

חוברת חוקרים – LSD – MAPS 2008 Read More »

כדי להשתמש בחומר כמו פסילוסיבין במחקר רשמי בארה”ב צריך את אישור ה-FDA. כדי לקבל את האישור צריך להגיש מסמך שמסכם את מצב הידע על החומר, כולל השפעותיו הפיזיות, מנגנון הפעולה שלו, מה ידוע על הבטיחות וסכנות שבו, תופעות לוואי וכד’.

חוברת חוקרים – פסילוסיבין – מוסד אוסונה – 2018 Read More »

כדי להשתמש בחומר כמו MDMA (החומר הפעיל באקסטזי, גם נקרא אם-די) במחקר רשמי בארה"ב צריך את אישור ה-FDA. כדי לקבל את האישור צריך להגיש מסמך שמסכם את מצב הידע על החומר, כולל השפעותיו הפיזיות, מנגנון הפעולה שלו, מה ידוע על הבטיחות וסכנות שבו, תופעות לוואי וכד'.

חוברת חוקרים – MDMA – MAPS 2019 Read More »

אני לא בטוח איזה מספר כאן מדויק ונכון, אבל מהבנתי את התוכן, כל השירותים של משרד הרווחה (מרכזי גמילה, מטפלים, עו"סים וכד') מטפלים בפחות מ-13,000 מבוגרים (כאחוז אחד של כלל הצרכנים). [pt_view id="426f996vfq"] [pt_view id="5d6ae5c89k"] הכשרת צוותים [pt_view id="79f728duif"]

כמה אנשים מטופלים עקב בעיות עם סמים בארץ? Read More »

לא יפתיע שאיש לא יכול להגיד באמת כמה צרכני סמים יש בארץ. בשנת 2016 הרשות הלאומית עשתה מחקר די מקיף. יש בעיתיות עם שיטת איסוף מידע (אומנם שאלונים אנונימיים אבל אנשים מילאו אותם בבית והזדהו) אז רוב הסיכויים שאם יש טעות, זה בצד השמרני (מצביע על פחות שימוש ממה שיש באמת). לפי מחקר זה, 27%

כמה אנשים צורכים סמים במדינת ישראל? Read More »

Scroll to Top